ת"ק 44819-11-16 אבידר נ' פלאפון תקשורת בע"מ

לפני תביעה כספית על סך של 10,000 ₪ לפיצוי התובע בגין כספים, אשר נגבו ממנו, לטענתו, על ידי הנתבעת, שלא כדין ומבלי שנתן לכך את הרשאתו הסכמתו.

לטענת התובע, הוא רכש את שירותי התקשורת של הנתבעת. במסגרת ההתקשרות עם הנתבעת הצטרף התובע למסלול של 12 חודשים בתעריף של 39 ₪ לחודש. בבדיקה אקראית של התובע ולאחר שפנה אל הנתבעת לבירור לגבי נושא אחר התברר לו כי הנתבעת, בתום 12 החודשים, העלתה את תעריף המסלול ללא אישורו וללא ידיעתו של התובע והחלה לגבות תעריף בסך 98.15 ₪ לחודש. התובע טוען כי הנתבעת מעולם לא שלחה לו הודעה מוקדמת או מסרון כי היא עתידה להעלות את תעריף הגבייה וממילא משהתברר לו כי תעריף ההתקשרות עלה, ביקש להתנתק מהנתבעת, אך זו פעלה בסחטנות שגרמה לו להמשיך ולקבל את שירותיה.

הנתבעת מצידה הכחישה את המיוחס לה בכתב התביעה. לטענת הנתבעת, התובע התקשר במסלול מבצע בעלות 39 ₪ לחודש למשך 12 חודשים כאשר בהתאם לחוזה, בתום התקופה, מסלול המבצע משתנה והתעריף החודשי מתעדכן. לשיטתה, בטרם הסתיימה תקופת המבצע, הודע לתובע, במסגרת החשבוניות החודשיות שנשלחו אליו מדי חודש, כי תעריף החיוב החודשי ישתנה ל-98.15 ₪ כפי שניתן לראות בחשבוניות החודשיות שנשלחו לתובע מדי חודש ושצורפו לכתב הטענות. לטענת הנתבעת, בשל טעות טכנית במחשבי החברה לא נשלח בזמן מסרון בהתאם המעדכן על אודות שינוי המסלול אלא רק ביום 28.9.2016 במסגרתו עודכן התובע כי יש באפשרותו להודיע לנתבעת על שינוי/סיום תוכנית התעריפים אליה שוייך (נספח ה' לכתב ההגנה). זאת ועוד, בשל תקלה, בוצע ביום 9.11.2016 זיכוי רטרואקטיבי לחשבון הבנק של התובע בגין פערי העסקה (נפסח ו' לכתב ההגנה). בעניין זה טענה הנתבעת כי כך או כך, ככל שהתובע היה מעוניין, הוא רשאי היה, בכל שלב, עם או בלי קשר למבצע להתנייד לחברה אחרת ככל שחפץ בכך.

לאחר שקראתי את כתבי הטענות ונספחיהן ושמעתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל בחלקה הזעום ביותר.

יצויין, כי אף לא אחד מהצדדים טרח להציג לפני בית המשפט את ההסכם שעניינו תיק זה. שני הצדדים טענו כי ההסכם לא מצוי בידם. יחד עם זאת, שעה שבית משפט לתביעות קטנות מגלה גמישות מסויימת באופן התנהלותו ולאור העובדה כי בחשבוניות החודשיות שנשלחו לתובע (כפי שצורפו לכתבי הטענות) מדי חודש אכן נרשמה הודעה כי "בתאריך 05/08/16 תסתיים הטבה בגין ההטבה בגין תוכנית "פלאפון CALSSIC". החל מתאריך זה התשלום החודשי הקבוע עבור תוכנית זו יהיה מדורג- 98.15 ₪ כולל מע"מ במדרגה הגבוהה" ושעה שלא הייתה מחלוקת בין הצדדים כי התובע קיבל לידיו את אותן החשבוניות הרי שלגופו של עניין אני קובעת כממצא עובדתי כי ההסכם בין הצדדים כלל בו הטבה למשך 12 חודשים בעלות של 39 ₪ לחודש כאשר בתום תקופה זו מסתיימת ההטבה והתעריף החודשי בו יחוייב התובע עמד על 98.15 ₪.

משכך, על בית משפט זה להכריע האם די היה בהודעות המתריאות על שינוי התעריף אשר נשלחו לתובע במסגרת החשבוניות החודשיות או שמא היה על הנתבעת להודיע לתובע גם באמצעות מסרון על אודות השינוי האמור.

הדין החל על עסקאות צרכניות שנעשו לתקופה קצובה במחיר "מבצע" נקבע בסעיף 13א לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן: חוק הגנת הצרכן) שהוסף בו בשנת 2008 (בחוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 22), התשס"ח-2008). תיקון זה נועד להתמודד עם התופעה של החתמת צרכנים על חוזה אטרקטיבי לתקופה קצובה, מבלי שהם מודעים במידה מספקת לאפשרות שהארכתו תיעשה במחיר גבוה יותר, לעתים גבוה בהרבה.

החובה על הנתבעת להודיע לצרכן באמצעות מסרון כי עתיד לחול שינוי בתעריף התשלום החודשי לפני סיום מועד העסקה הקצובה מעוגן בסעיף 13א(ב)(3) לתיקון לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן: חוק הגנת הצרכן) משנת 2016 המורה כי בעסקאות לתקופה קצובה יש להודיע בכתב על השינוי ובנוסף לכך יש לשלוח מסרון לצרכן 21 ימים לפני מועד סיום העסקה.

וזו לשון הסעיף:

13א(ב)בעסקה לתקופה קצובה שבה מחייבת עוסק חשבון של צרכן בתשלומים, לפי הרשאה לחיוב חשבון או לפי הרשאה לחיוב כרטיס אשראי כהגדרתו בסעיף 14ב(ב), יודיע העוסק לצרכן, בתקופת ההודעה, על מועד סיום העסקה או ההתחייבות; המועד האמור יצוין גם בכל אחד מאלה: