פלג ואח' נ' שבי ואח'

1.התובע הינו בעלים של רכב (להלן: רכב 1) שניזוק במהלך תאונת דרכים שארעה יחד עם רכב שבו נהג הנתבע 1 (להלן: רכב 2), ואשר נמצא בבעלותה של הנתבעת 2. בנוסף, הנתבעת 2 בהיותה הבעלים של רכב 2 הגישה תביעה שכנגד לגבי הנזקים שנגרמו לרכב 2 בעקבות התאונה.

2.מעדותו של התובע עולה כי נסע בכביש 44 ברכב 1 ויצא מאותו כביש למחלף השבעה. לטענתו, בהיותו בתוך נתיב נסיעתו חש מכה בחלק האחורי ימני של רכב 1. מיד לאחר מכן שני הרכבים נעמדו בצד והנהגים החליפו פרטים ביניהם.

3.מטעם הנתבעים העיד הנתבע 1 ואשר לטענתו שני הרכבים ביקשו להשתלב אל תוך כביש שיש בו מספר נתיבים כאשר כל אחד מהנתיבים מוביל ליעד אחר. הנתבע אישר שרכב 2 פגע עם חלקו הקדמי שמאלי ברכב 1, וזאת בחלק האחורי מצד ימין. יש לציין כי הנתבע אמר בעדותו בבית המשפט את הדברים הבאים: "אני לא יודע מי אשם, יכול להיות שאני אשם אבל את זה יחליט בית המשפט." (פרוטוקול מיום 26.3.17, עמוד 2, שורה 20). במילים אחרות, אין כל אמירה בדבריו שניתן ללמוד ממנה שהתובע היה אשם בתאונה בדרך כלשהי, כגון שרכב 1 סטה מנתיב נסיעתו, או שהתובע התרשל בנהיגתו מסיבה אחרת.

4.בנוסף, התובע ציין בעדותו שרכב 1 לא סטה מנתיב לנתיב אלא נסע כחוק ולאחר מכן אירעה התאונה בדרך של מכה מאחור מרכב 2.

5.בנסיבות אלה, הנני קובע כי האחריות המלאה לגרם התאונה רובצת לפתחו של הנתבע 1. הנימוק לכך נעוץ בעובדה שרכב 1 נפגע מאחור, ולכן אופן גרם התאונה מתיישב היטב עם האפשרות שהנתבע 1 הוא זה שהתרשל בנסיעתו ולא התובע.

6.לפיכך, הנתבעים 1 ו-2 ישלמו לתובע, ביחד ולחוד, את הסכומים הבאים:

א.בגין הנזק לרכב 1 סך של 4,519 ₪, לפי חוות דעת שמאי.

ב.שכר טרחת שמאי בסך 450 ₪.

ג.ירידת ערך בסך של 3,500 ₪.

ד.הוצאות משפט בסך של 1,000 ₪.

כל הסכומים שנקובים בסעיפים קטנים א', ב' ו-ג' לעיל יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 14.7.15 (תאריך מכתב הדרישה לנתבעת 2) ועד למועד התשלום בפועל.