מכלוף ואח' נ' רויטבלט ואח'

לפניי תביעה ותביעה שכנגד שעניינן תאונת דרכים בה היו מעורבים רכבי הצדדים.

על פי הנטען על ידי התובע, התובע נסע בדרך, כאשר לפתע פגע רכבו של התובע במתקן הרמה לכסא גלגלים שבלט מרכב הנתבעת לכיוון הכביש. מתקן ההרמה גרם לרכבו של התובע נזק אותו הוא תובע במסגרת תביעתו כאן.

הנתבעת טוענת, כי אמנם חנתה בחניית נכים והורידה מהרכב את בעלה הנכה. לאחר הורדת הבעל ולאחר שזה פנה לעיסוקיו, החלה הנתבעת בהרמת מתקן ההרמה ההידראולי (להלן:- "המעלון") ואז הגיע התובע למקום עם רכבו, כשהוא משוחח בטלפון ופגע במעלון ואף המשיך בנסיעה וגרם לנזק למעלון.

בתביעה שכנגד אותה הגישה הנתבעת, עותרת הנתבעת לחיוב התובע בנזקים העקיפים שנגרמו לה כתוצאה מאירוע התאונה, שכן לטענתה במשך חודש ימים לא הלכה לעבודתה ונאלצה לשהות עם בעלה הנכה ולטפל בו וכן נגרמה לה עוגמת נפש מרובה. הנתבעת אף תיארה, כי לאחר אירוע התאונה, נאלצה להישאר במקום התאונה במשך מספר שעות, עד שניתן היה לפנות את הרכב, שכן לא ניתן היה לתקן את המעלון במקום ולהשיבו למקומו וגם לא ניתן היה להרים את בעלה במעלון אל תוך הרכב.

הצדדים והעדים שהעידו בהליך שלפניי העידו לגבי נסיבות אירוע התרחשות התאונה והנתבעת אף שרטטה את מקום האירוע, לצורך הבנת המחלוקת בין הצדדים לעניין מיקום התרחשות התאונה והאופן שבו עמד רכבה של התובעת בזמן אירוע התאונה.

לאחר ששמעתי את העדים, הגעתי לכלל מסקנה, כי רכבה של הנתבעת עמד לצד הכביש, הממוקם בתוך מגרש חניה, כאשר המעלון נפתח לכיוון הכביש, במקום בו נוסעים רכבים.

רכבה של הנבעת נעצר אמנם מצדו השני של הכביש, שבו ממוקמת חניית נכים, אלא שהנתבעת אישרה מפורשות, כי חניית הנכים היתה מלאה והיא חנתה לצדה.

הנתבעת ביקשה לטעון, כי כיוון שחנתה מול חניית הנכים, הרי שמדובר בחלק מחניית הנכים, אלא שעם כל הכבוד, חניית הנכים מסומנת ודרך הכניסה לחניית הנכים, אינה חלק מהחניה.

הנתבעת חנתה במקום אשר הוגדר גם על ידה בשרטוט אותו ערכה וגם על ידי התובע כ"חניה פרטית" ומהשרטוט שנערך על ידי הנתבעת ניתן להבין באופן מפורש, כי למעשה מדובר בחנייה לצד הדרך, כאשר בפועל, דלת הנוסע שממנה יצא המעלון מוקמה לכיוון הכביש, שבו נסע התובע. הנתבעת אף הסבירה, כי לאחר התאונה, כיוון שהמעלון הופנה לכיוון הכביש, היתה צריכה להזיז את הרכב, היות והמעלון הפריע לתנועת כלי הרכב הנוסעים בכביש.

העובדה שמדובר בדרך בתוך מגרש חניה, בוודאי אין בה כדי להעלות או להוריד לעניין הגדרת הכביש וייעודו כדרך נסיעה לרכבים בתוך מגרש החנייה.

תקנות התעבורה, התשכ"א-1961 מורות:

80. (א)לא יפתח אדם את דלתו של רכב אלא לאחר שנקט כל אמצעי הזהירות הדרושים להבטחת שלומם של עוברי דרך.