ת"ק 44577-06-16 רוזן ואח' נ' דיסקין ואח'

רקע

1. ביום 18.9.15 אירעה תאונת דרכים בין רכבי הצדדים.

2. בעקבות אירוע זה הגישו הצדדים תביעה ותביעה שכנגד.

3. לטענת התובעת והנתבעת שכנגד (להלן: "התובעת"), החנתה את רכבה בחניה כפולה על מנת להוריד את נכדיה באופן בטוח. בעודה בתוך הרכב עם נכדיה פגע רכב הנתבעים והתובעים שכנגד (להלן: "הנתבעים") ברכבה מאחור.

4. במהלך הדיון בבית המשפט הוסיפה התובעת וטענה כי כאשר יצאה אל הנתבעים, הנתבע 1 החל לצעוק ולכן, אמרה התובעת לנתבעים כי תכניס את נכדיה ליום ההולדת ואז ידברו, לאחר שיצאה מיום ההולדת הנתבעים לא נכחו במקום, למרות שניסתה למצוא במי מדובר - לא הצליחה.

5. לטענתה של התובעת, לנתבעים לא נגרם נזק, לעומת זאת, לרכבה נגרם נזק , בגינו נאלצה לשלם השתתפות עצמית בסך 1474 ₪.

6. היא תיארה כי כעבור כמה חודשים, ולאחר שהנתבע 1 יצר קשר עם בנה וביקש את פרטיה, קיבלה שיחה מחברת "ביטוח ישיר" לפיה הנתבעים הגישו נגדה תביעת ביטוח וכיוון ששניהם מבוטחים באותו ביטוח עליהם לתבוע אחד את השני בתביעות קטנות ולא דרכם.

7. לטענת הנתבעים, התובעת עמדה במקום אחר מאשר זה אותו הציגה בפני ביהמ"ש. לדברי נתבע 1, הוא שנהג ברכב והחנה אותו בשורה מאחורי רכבה של התובעת וזאת על מנת להוריד את ילדיהם לאירוע יום הולדת שנערך במקום ואז התובעת החלה בנסיעה לאחור ופגעה ברכב בו נהג.

8. עוד טוען הנתבע 1 כי לאחר שיצאה התובעת מרכבה, זיהה את נכדיה של התובעת וכיוון שידע כי באותם ימים נולד לאותה תובעת נכד (או נכדה) וכי הנזק אינו חמור החליט שלא להטריד את התובעת בעניין זה ולדבר עם בנה וכעבור 10 ימים אכן עשה זאת. לאחר שהסתבר שהוגשה כנגדו תביעה, הוא הגיש תביעה שכנגד.