מסינגר ואח' נ' זריהן ואח'

בפניי תביעה ותביעה שכנגד בנוגע לנזקי תאונה בין כלי הרכב של הצדדים.

1. אין מחלוקת בין הצדדים שבעת נסיעתם בכביש 4, עבר מר מסינגר מנתיב שמאלי לנתיב ימני כדי לפנות ימינה לכיוון כפר סבא ולאחר שהשלים את מעבר הנתיב התרחשה התאונה באופן שמר זריהן שרכב על אופנוע פגע ברכבו של מר מסינגר.

    

2. לטענת מר מסינגר משהשלים את מעבר הנתיב באופן מלא ורק לאחר מכן פגע בו מר זריהן, וזאת במרכז החלק האחורי של רכבו, הרי שמדובר בתאונת 'חזית-אחור' קלסית ולפיכך האחריות לקרות התאונה מוטלת על מר זריהן.

    

3. מנגד טען מר זריהן שהתובע עבר לנתיב נסיעתו – הנתיב הימני, במטרה לפנות ימינה לכיוון הכביש המוביל לכפר סבא וקיצר בכך את מרחק הבלימה של האופנוע עליו רכב. מכאן לטענתו אחריותו של מר מסינגר לקרות התאונה.

    

4. בפניי העידו מר מסינגר ומר זריהן.

    

   על-פי הוראת תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976, משמדובר בתובענה בהליך של תביעות קטנות, יהיה פסק הדין מנומק באופן תמציתי.

   דיון ומסקנות:

5. מר מסינגר אישר בעדותו שקודם שהחליט לעבור לנתיב הימני סבר שהנתיב הימני היה פנוי (עמ' 1, ש' 13). בשיחה המוקלטת שהושמעה בדיון נשמע מר מסינגר אומר למר זריהן וזאת לאחר שדרש בשלומו, שקודם שעבר לנתיב הימני ראה אור מרחוק וייתכן שלא היה למר זריהן מספיק זמן לעצור (עמ' 2, ש' 22). בעדותו אף ציין מר מסינגר כי לאחר מעבר הנתיב האט (עמ' 1, ש' 14).

   יש בדבריו של מר מסינגר כדי לתמוך בגירסת מר זריהן לפיה ראה את מר מסינגר עובר לנתיבו, וזאת במרחק שלא הותיר לו די זמן כדי למנוע את הפגיעה ברכבו של מר מסינגר.