ת"ק 44498-07-14 אוחיון נ' מי הרצליה בע"מ

רקע כללי וטענות התובע

התובע, דייר בבניין משותף , קיבל חשבונות צריכה משותפת גבוהה בין השנים 2011-2014 מהנתבעת הפועלת כתאגיד מים עירוני, מכאן התביעה . בין השנים 2011-2014 התובע חויב ע"י הנתבעת בצריכת מים משותפת מופרזים. צריכה זו, מתחלקת בין כל דיירי הבניין באופן שווה .

לפיכך, התובע ניהל רישום של מד המים בגין הצריכה המשותפת ,ומצא כי כמות המים של הצריכה הביתית לא קוזזה כלל מהצריכה המשותפת. כלומר , התובע טוען כי חויב פעמיים הן בגין הצריכה הפרטית והן בגין הצריכה משותפת. זאת ועוד , מציין התובע כי, צריכת המים המשותפת לא נבעה מפיצוץ או נזילה בצנרת המים של הבניין .

על כן הוא עותר לפיצוי בסך 7,000 ₪.

טענות הנתבעת

הנתבעת משמשת כתאגיד מים עירוני החל מ 1.9.09, מכח הוראות חוק תאגידי מים וביוב,שהוענק לה ע"י הממונה על תאגידי המים והביוב. חיוב הצרכנים בגין צריכת המים מבוצע ע"י הנתבעת , בהתאם לכללי תאגיד מים וביוב התשע"א -2011 לכללי התעריפים ומבוסס על קריאת מד המים.

ביום 9.5.13 פנה וועד הבניין לוועדת הנזילות של הנתבעת להכרה בנזילה שאירעה במד מים הראשי , לגבי חשבונות המים לחודשים מרץ- אפריל 2013. וועדת הנזילות אישרה את הבקשה וזיכתה את חשבון הצריכה המשותפת של כל דייר בבניין.

לאור קריאות המים הגבוהות במד המים המשותף בחודשים מרץ – אפריל 2014 של בניין התובע , החליטה הנתבעת ביום 19.4.13 לשלוח נציג מטעמה, שבדק את המד ולא איתר כל נזילה , אך הבחין כי חלק מצנרת המים הוחלף ולהערכתו היה פיצוץ שתוקן ,המהווה אינדיקציה לקיום נזילה.

לאור נתוני הצריכה הגבוהים ,הנתבעת ביצעה בדיקה חוזרת של מד המים וביום 24.6.14 שלחה הנתבעת מכתב לתובע אודות חריגה בצריכה, בהתאם לסעיף 13 בחוק תאגיד מים וביוב תשע"א – 2011. בנוסף, התובעת ציינה במכתבה לתובע את הסיבות האפשריות לחריגה בצריכה , שאחת מהן היא נזילה.

זאת ועוד, לאור הוראות סעיף(2) 14לכללי אמות מידה ,ככל שארעה נזילה במד המים של התובע , הנתבעת מנועה מלהכיר בחריגה בצריכת המים שנובעת מנזילה ,אם וכאשר התרחשה במסגרת עשרים וארבעה חודשים ,שקדמו למועד תקופת החיוב שהתובע זוכה בעדה.