ת"ק 44469-06-15 מינסזדה נ' בכר ואח'

התביעה שלפני עניינה נזקי רכוש שקרו לרכב התובעת ביום 23.5.15.

לטענת התובעת עת עצרה בחניון על מנת ליתן להולכי רגל לחצות את הכביש ולאחר שיצאה מחניה אנכית הגיח הנתבע ופגע ברכבה מאחור.

לטענת הנתבע הוא המשיך בנסיעתו בחניון והתובעת נסעה אחורנית ופגעה ברכבו.

מטעם כל אחד מהצדדים הגיעו עדים.

לאחר ששמעתי את העדים והנהגים שאף הדגימו לפני את קרות התאונה, מצאתי כי יש לחלק את האחריות לתאונה על שני הנהגים.

במסגרת שיקוליי הבאתי כי הנתבע למעשה לא ראה את רגע הפגיעה ורק הניח כי התובעת נסעה אחורנית "אני חלפתי על פניה פתאום היא נסעה ברברס ונכנסה בי... נעמדתי מולה, היא יצאה מהחניה שלה, אני לא רציתי להחנות שם, או חיפשתי חניה. איך שחלפתי על פניה שמעתי מכה באוטו".

מנגד שקלתי כי גם התובעת מודה כי עצרה באלכסון "עמדתי באלכסון כי לא יכולתי לנסוע רברס או קדימה" משכך גם חסמה חלק מנתיב הנסיעה.

עוד הבאתי במסגרת שיקוליי כי מדובר בחניון שנמצא בכביש צר כפי שגם העידו הנהגים ואחד העדים "וראיתי שהכביש שם צר ביותר", וכי קיימת חובת זהירות על שני הנהגים, הן בשל העובדה כי מדובר בחניון "צפוף" והן בשל מספר כלי הרכב והולכי הרגל המצויים במקום, חובת זהירות שעל פניו שני הנהגים לא עמדו בה.

בנוסף התחשבתי בתמונות הנזק שהוצגו בצורתם ובמיהותם (שריטה וכיפוף בפח).