ת"ק 44287-03-15 קוסקוסי נ' "טיים לייף"

לפניי תביעה כספית על סך 10,000 ₪ במסגרתה עותרת התובעת לחייב את הנתבעת להשיב לידיה את דמי העסקה שבוצעה טלפונית לרכישת מוצרים אלקטרוניים ,ובוטלה, בתוספת פיצוי בגין התנהלות הנתבעת.

לטענות התובעת, בתאריך 10.08.2014 התקשרה אליה נציגה מטעם הנתבעת, והודיעה לה כי באפשרותה לרכוש מוצרים מוזלים לאחר שהצטברו לזכותה נקודות בכרטיס האשראי שברשותה. במעמד השיחה רכשה מצלמת וידאו ומחשב נייד, תוך שהובטח לה כי תקבל מוצר שלישי במתנה. בגין כל העסקה שילמה 3,299 ₪. למחרת, ביום 11.08.2014, התקשרה לנתבעת וביקשה לבטל את העסקה. הנתבעת התחייבה לבטל את העסקה, אולם עד ליום זה העסקה לא בוטלה תוך שנשאה בכלל התשלומים ולא קיבלה את המוצרים.

החל ממועד ביטול העסקה ועד ליום הגשת התביעה פנתה לנתבעת מספר פעמים, הן באמצעות פקס והן בשיחות טלפוניות, ואף באמצעות פנייה שנשלחה מהמועצה הישראלית לצרכנות וחרף כל האמור, לא פעלה הנתבעת לביטול העסקה ולהשבת הכספים שנגבו .

מכאן סבורה התובעת כי יש מקום לחייב את הנתבעת בהשבת מלוא סכום העסקה, בתוספת פיצוי בגין התנהלותה.

לטענות הנתבעת, בתאריך 07.08.2014 התקשרה נציגה מטעמה אל התובעת, ובמהלך השיחה הזמינה התובעת מספר רב פריטים אשר הגיעו לה במתנה. במסגרת שיחה זו עניינה הנציגה את התובעת ברכישת מחשב נייד ומצלמה. התובעת התלבטה האם לרכוש את המוצרים וביקשה שהות בת 72 שעות על מנת להחליט. בתאריך 10.08.2014 יצרה המנהלת מטעם הנתבעת קשר עם התובעת, והאחרונה החליטה לרכוש את שני המוצרים בעלות של 3,600 ₪, וקיבלה במתנה שואב אבק.

לאחר אימות פרטי כרטיס האשראי חויב כרטיסה של התובעת בסך של 1,900 ₪ מתוך הסכום הכולל של העסקה מפאת הגבלת מסגרת אשראי, ולבקשת התובעת יתרת הסכום חויבה למחרת היום לאחר שמסגרת הכרטיס התפנתה, למעט סך של 300 ₪ אשר לא ניתן היה לחייב בכרטיס האשראי.

לאחר מספר ימים ממועד העסקה, וזאת בניגוד לטענת התובעת כי עשתה כן למחרת היום, התחרטה וביקשה לבטל את המוצרים. לאחר בדיקה, חזרה אל התובעת נציגה ונאמר לה כי העסקה תבוטל והנהלת החשבונות תעביר טופס ביטול לחברת האשראי. עוד נאמר בשיחה, שהביטול אינו מתבצע באופן מידי אלא לוקח מספר ימים, בהתאם למדיניות והתנהלות חברת האשראי.

בתאריך 21.08.2014 נשלח טופס ביטול לחברת האשראי, כפי שהובטח. כחודש לאחר מכן התקשרה התובעת וטענה כי לא בוטלה העסקה, ומבירור עם חברת האשראי עלה כי הטופס לא נתקבל בידיהם, ומשכך נשלח בשנית עם העתק לתובעת על מנת שזו תוכל להיות בקשר עם חברת האשראי.

לאחר יותר מחודש מקיום שיחה זו, התקשרה שוב התובעת וטענה כי הביטול טרם בוצע. במעמד השיחה הציעה נציגת הנתבעת לתובעת זיכוי במזומן על מלוא סכום העסקה בתוספת פיצוי מתנה, על מנת שלא תצטרך לחכות בשנית לביטול העסקה דרך חברת האשראי. כמו כן הובהר לה כי העסקה תמשיך להיות מחויבת מדי חודש. התובעת סירבה להצעה, ואמרה כי איננה מעוניינת בהמחאה מהנתבעת, וכי היא דורשת את ביטול העסקה. הנתבעת הציעה לתובעת שוב לקבל המחאה אולם התובעת סירבה ומשכך נשלח לחברת האשראי בפעם השלישית טופס ביטול עסקה.

לאחר שיחה זו, לא פנתה התובעת מספר חודשים אל הנתבעת, ומשכך סברה האחרונה כי העניין הובא על פתרונו, וזאת עד שקיבלה לידיה את כתב התביעה.

מיד עם קבלת כתב התביעה, יצרה הנתבעת קשר עם התובעת, התנצלה בפניה על השתלשלות האירועים, וניסתה להגיע עמה להסדר פשרה על מנת לא להטריח את הצדדים בהוצאות מיותרות. התובעת הבהירה כי לאור השתלשלות האירועים, ולאור פנייתה למועצה לצרכנות, היא איננה מעוניינת להגיע לכל פשרה. חרף זאת ניסתה הנתבעת במועדים מאוחרים יותר להגיע להסדר עם התובעת, וזאת במהלך תקופה של כארבעה חודשים, אולם חרף זאת התובעת עמדה בסירובה.