ת"ק 44249-02-16 אגו נ' עמידר,החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ

1. בדיון שהתקיים היום בתיק זה, הצדדים הגיעו להסכמות הנוגעות לתיקון נזקי רטיבות עקב נזילה של צינור ביוב מדירת הנתבעת לדירת התובעת. הצדדים הסכימו כי הנתבעת תממן עלות החלפת דלת שניזוקה, וכן תשלם לתובעת את עלות התיקון של ייתר הנזקים בהתאם לחוות דעת מקצועית. הסכמה זו קיבלה תוקף של פסק דין (חלקי) כאשר עתה נותר ליתן פסק דין משלים ביחס לתביעת התובעת לפיצויים בגין עגמת הנפש שנגרמה לה במהלך תקופת הנזילה.

לטענת התובעת, הנזילה נמשכה כ- 7 חודשים, כאשר במהלכם הנתבעת לא טיפלה כנדרש בנזילה, תוך התעלמות ממצוקתה. פנייתה הראשונה לנתבעת היתה בתחילת חודש אוגוסט 2015, וביום 9.8.15 ביצעו תיקון. המפקח של הנתבעת ביקש להמתין לייבוש כדי לראות אם יש נזילה ממוקד נוסף. בהמשך התברר כי אכן קיימת נזילה כזו וביום 28.10.15 פנתה למפקח ודיווחה לו על כך. המפקח הפנה אותה למוקד של הנתבעת להזמין אינסטלטור, אך הם למעשה לא טיפלו בפניותיה לעניין זה, ולאחר פניות חוזרות ונשנות הגיע אינסטלטור רק בחודש פברואר 2016. ברם, הוא הגיע ללא כלי עבודה, ואף ציין שתמורת 700 הש"ח שעמידר משלמת לו, הוא ממילא לא מוכן לתקן. לבסוף בחודש מרץ 2016 התקלה תוקנה. התובעת הותירה את הפיצוי לשיקול דעת בית המשפט.

לטענת הנתבעת מצב הדברים שונה. לטענתה מדובר בשני אירועים נפרדים, אשר ביחס לכל אחד מהם עמידר פעלה ביעילות ובמהירות. האירוע הראשון מחודש אוגוסט 2015 טופל עד מהרה. לגבי האירוע השני, הנתבעת פנתה לראשונה בחודש פברואר 2016, ובמהלך חודש מרץ הוחלפה כל צנרת המים בדירת עמידר והתקלה תוקנה. הנתבעת טוענת כי אין מקום לפסיקת פיצויי כלל, ולכל היותר יש לפסוק פיצוי בסך של 500 ₪.

מבין הגרסאות הסותרות באשר למשך התקלה ולטיב הטיפול של הנתבעת בתקלה, ראיתי להעדיף את גרסת התובעת על פני זו של הנתבעת. עדות התובעת, שהתרשמתי ממהימנותה ומכנותה באופן בלתי אמצעי, נתמכה בתכתובת מזמן אמת שצירפה לכתב התביעה, שכללה בין הייתר משלוח מסרון למפקח עמידר ביום 28.10.15 שבו היא מבקשת ליצור עמה קשר בהקדם. כלומר, בניגוד לטענת הנתבעת שלפיה פנייתה הנוספת נעשתה רק בחודש פברואר, נמצא כי הנתבעת פנתה למפקח עמידר כבר בסוף חודש אוקטובר 2015. ודוק: במסרון עצמו לא נכתב כי הפניה היא בעקבות נזילה, אולם עצם משלוח מסרון למפקח עמידר - אותו מפקח שנכח בתיקון הנזילה הראשונה - המבקש ליצור עם התובעת קשר בהקדם, תומך בגרסה שהציגה התובעת ומחזק אותה. זאת ועוד; אדם שפועל בתום לב מול רשות ציבורית, אינו חייב למסמך כל פניה ופניה כהכנה לתביעה עתידית. הנתבעת היא זו אשר חייבת לערוך רישום ותיעוד של פניות ותלונות כגון דא, והיעדר הצגתו של רישום כאמור בפני בית המשפט, פועל לחובתה. למעשה הנתבעת לא צירפה כל ראיה לכתב ההגנה, ואף לא הביאה לעדות את אותו מפקח שעמד בקשר ישיר מול הנתבעת. היעדר הבאת ראיות רלבנטיות, המצויות בשליטת הנתבעת, הינו בעל משקל ראייתי עצמאי התומך בגרסת התובעת ומאשש אותה.

בבואי להעריך את נזק עגמת הנפש שנגרם לתובעת בשל מטרד נזילת הביוב, מצאתי להעמיד את התקופה המזכה בפיצוי על 4 חודשים, ולא על 7 חודשים. זאת, מאחר שעמידר טיפלה במהירות יחסית בעת הקריאה לתקלה הראשונה, ואילו הפניה ביחס להמשך הנזילה הגיעה ביום 28.10.15. תיקון הנזילה התבצע בתחילת חודש מרץ 2016, ומכאן פער הזמנים, שעמידר (שהכחישה את הפער) לא סיפקה לו כל הסבר סביר, עומד על כ- 4 חודשים. לטענת התובעת, שהיתה כאמור מהימנה בעיניי, נזילת הביוב מעל לאסלה בחדר האמבטיה יצר מטרד בלתי נסבל, שכלל ריח רע, וטפטופים בלתי פוסקים של ביוב בחדר האמבטיה והשירותים. לתובעת שני נכדים שהיא מטפלת בהם בדירה, והיא נאלצה לקלח אותם כאשר בסמוך ביוב מטפטף. מעבר לכך, עצם ההתעלמות ומשיכת הזמן מצד גוף ציבורי, הדוחה את הנתבעת ב"לך ושוב" מבלי להפנים באמת את הנזק הנגרם לה, גורם כשלעצמו עגמת נפש.

לאחר ששקלתי את הדברים אלה מול אלה, מצאתי להעמיד את הנזק בגין עגמת הנפש על סך של 4,000 ₪.

לפיכך, אני פוסק כי בנוסף לכל האמור בפסק הדין החלקי, שנתן תוקף להסכמת הצדדים בדיון מהיום, על הנתבעת לשלם לתובעת פיצויים בסך של 4,000 ₪. מאחר שההסכמה היום כללה גם תשלום הוצאות משפט, לא ראיתי מקום לפסוק הוצאות משפט נפרדות בגין פסק הדין המשלים. הסכום האמור ישולם לתובעת בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין, באמצעות המחאה בנקאית שתישלח לכתובת התובעת לפי כתב התביעה, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, בתוך 15 ימים ממועד קבלת פסק הדין.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.