ת"ק 44237-12-11 קירשנר נ' גיגי

בפניי בקשת הנתבעת להעברת התובענה לבית הדין האזורי לעבודה.

עפ"י כתב התביעה שהוגש בתובענה זו טענה התובעת כי הלוותה לנתבעת כספים והנתבעת לא השיבה לה את סכומי ההלוואה. מנגד, טענה הנתבעת בכתב ההגנה כי מקומה של תביעה זו הינו בבית הדין לעבודה, שכן התקיימו יחסי עובד - מעביד בינה לבין התובעת בתקופה הרלבנטית.

לטענתה, סכומי הכסף בגינם תובעת התובעת הינם שכר עבודתה החודשי של הנתבעת ואין המדובר בהלוואה.

בתיק זה נערכו מספר דיונים, כמפורט להלן:

1.ביום 21.6.12 נערך הדיון הראשון בתובענה, בפני כב' השופטת בן ארי, במסגרתו הופנו הצדדים בהסכמה לגישור מבלי שהתקיים דיון מהותי בתובענה ומבלי שנדונה הבקשה להעביר התובענה לבית הדין לעבודה.

2.ביום 19.5.13 לא התייצבה הנתבעת וניתן פסק דין בהעדר כנגדה.

3.ביום 8.7.13 הגישה הנתבעת בקשה לביטול פסק הדין וחזרה וטענה כי סכומי הכסף נשוא התובענה הינם שכר עבודתה.

4.ביום 16.8.13 ניתנה החלטה המורה על ביטולו של פסק הדין.

5.ביום 8.4.14 התקיים דיון בפני כב' השופטת שחם קינן בו חזרו התובעת והנתבעת על טענותיהן כמפורט בכתבי הטענות והדיון נדחה לבקשת הנתבעת לצורך זימון עדים. גם בדיון זה לא נדונה הבקשה להעברת התובענה לבית הדין האזורי לעבודה.

6.ביום 15.6.14 התקיים דיון בפני הח"מ במהלכו אף העידו עדים מטעם הנתבעת, ובסופו ביקשה שוב הנתבעת להעביר התובענה לבית הדין האזורי לעבודה. הדיון נדחה על מנת לאפשר לתובעת לזמן עד מטעמה.