גרוברגר נ' עיריית הוד השרון

בפניי תביעת התובע בהליך של תביעה קטנה בגין נזק שנגרם לרכבו מאדנית בנויה ברחוב חלמיש בהוד השרון שמסמנת את גבול החנייה ברחוב.

לטענת בתו של התובע שנהגה ברכב חנתה בחנייה מסודרת ברחוב חלמיש פינת רחוב צור בהוד השרון ומשביקשה לצאת מהחניה שמעה רעש מהחלק האחורי של הרכב; או אז גילתה כי השתפשפה על פינת אדנית בנויה/ערוגה בנויה עם דפנות גבוהים.

לטענת התובע עצם הימצאותה של האדנית הבנויה/ערוגה באותו מיקום כשהיא בגובה של כ- 27.5 ס"מ וללא כל מרווח בטחון ממנה, מהווה התרשלות של הרשות המקומית בבניית אותה אדנית/ערוגה.

מנגד טוענת העיריה שאין לה אחריות על התאונה מאחר שמדובר ברחוב "הולנדי" וכי ההנחיות הן שגובה הערוגות לא יעלה על 60 ס"מ. לטענתה האחריות מוטלת על נהגת התובע שלא נזהרה בעת היציאה מהחנייה.

על-פי הוראת תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976, משמדובר בתובענה בהליך של תביעות קטנות, יהיה פסק הדין מנומק באופן תמציתי.

דיון ומסקנות:

בהתאם לעדותה של נהגת התובע חנתה במקום חנייה מוסדר ברחוב חלמיש פינת הצור. מדובר בחניה מוסדרת ברחוב משולב (המכונה 'רחוב הולנדי') בו בין היתר מוסדרת החניה באמצעות אדניות המוגבהות מעל פני הרחוב, המשמש כמדרכה, לחניה, כנתיב לנסיעת מכוניות, כמו גם למשחק ילדים.

הנתבעת כמי שאחראית על בניין העיר בנתה את האדנית המוגבהת באופן שתואם להנחיות משרד התחבורה לעניין תכנון רחובות משולבים באזורי מגורים. אותן הנחיות אליהן הפנתה חוות דעת המומחה ליאור בר מטעם הנתבעת (סומן נ/1 במהלך כתיבת פסק הדין) קובעות כי הגובה המקסימלי של הערוגות לא יעלה על 60 ס"מ. זאת מטעמים בטיחותיים של מניעת הסתרת ילדים משחקים כמו גם מניעת הסתרה של גדרות מגרשים פינתיים.

נדמה שאין למעשה רלוונטיות לאותן הנחיות למחלוקת בענייננו באשר מדובר בהנחיות שתכליתן בטיחותית ולכן הן קובעות את הגובה המקסימלי של הערוגות. טענת התובע במקרה זה היא שהיה מקום לבנות את הערוגה נמוכה יותר כדי לאפשר פתיחת דלת של מכונית.

אין לקבל הטענה.