ת"ק 44198-01-14 כארם נ' אבו אחמד ואח'

1.לפניי תביעה כספית על סך 7923 ₪, לתשלום בגין נזקים שנגרמו לכאורה ע"י הנתבע, כתוצאה מפגיעת רכבו באופנוע של התובע.

לטענת התובע ביום 1.10.12, עת נהג הנתבע 1 ברכבו ובעת שחזר אחורנית מחצר בית "משפחת מנאדרה" פגע באופנוע של התובע והסב לו נזקים.

התובע מצרף לתביעתו חוות דעת שמאי.

2.הנתבע 1 הגיש כתב הגנה בו הודה באחריותו לתאונה ,אם כי הכחיש את גובה הנזקים ,וטען כי נתבעת 2 חייבת לשאת בתשלום מכוח פוליסת הביטוח.

הנתבעת 2 הגישה כתב הגנה בו טענה כי במהלך בירור החבות נתגלו ממצאים אשר העלו חשד בדבר אמיתות מקרה הביטוח ואז היא מינתה חוקר מטעמה, ועל כן לטעמה, מאחר ונמסרו עובדות כוזבות לגבי מקרה הביטוח, הרי לפי סעיף 25 לחוק חוזה ביטוח אין כיסוי ביטוחי.

3.התקיים דיון בפניי ביום 4.1.15 בו העיד התובע, הנתבע ונציג נתבעת 2 והתרשמתי מעדויותיהם, באופן בלתי אמצעי.

התובע אמר בפניי: " אני לא נסעתי ברחוב ראשי..".

ראה עמוד 1 לפרוטוקול שורה 15.

בעוד שבהודעתו לחברת הביטוח אמר הנתבע: "תוך כדי יציאה ברוורס מחניון לא שמתי לב לקטנוע שנסע ברחוב ראשי ופגעתי בו..".

ואילו התובע מכחיש גרסה זו וטוען כי הוא לא נסע בכביש ראשי.

ראה דבריו בעמוד 2 בשורה 6.

הנתבע העיד וטען כי הוא נכנס לחצר הבית, העמיד את רכבו בחצר וחזר ברוורס ושמע חבטה ואז ראה את האופנוע על הרצפה כשהוא שבור.

ראה עמוד 3 שורות 3-5.

הנתבע הודה כי הוא לא צילם את האופנוע על הרצפה בתכוף לאחר התאונה.

העד נשאל לפשר הסתירה בין דבריו בבית המשפט לבין דבריו בהודעה לחברת הביטוח והוא טען שמי שרשם את ההודעה היה סוכן הביטוח שלא הבין את תיאור הנתבע לתאונה.

מטעם הנתבעת העיד החוקר שערך דו"ח חקירה, והוא הצביע על סתירות בדברי התובע והנתבע, סתירה לעניין שעת התאונה ותהייה כיצד הועמד האופנוע באמצע החצר במקום, כנהוג בצמוד לקיר.