לוי נ' כהן ואח'

בפניי תביעת התובעת בהליך של תביעה קטנה, על נזק ברכבה, שנגרם לטענתה באחריותו של הנתבע 1 שרכבו בוטח אצל הנתבעת 2.

לטענת הגב' לוי עת נסעה ב'דרך הראשית' בחניון פתוח לפתע התפרץ הנתבע 1 מאחת הדרכים הצדדיות מימינה, תוך שניסה להשתלב ב'דרך הראשית'. לטענתה קרה הדבר בהפתעה ולכן לא הצליחה לבלום את רכבה אלא סטתה מעט שמאלה ולמרות האמור הנתבע פגע ברכבה וגרם לנזקיה.

מנגד, אישר הנתבע כי הגיע מאחת הדרכים הצדדיות ואולם לטענתו מדובר בהצטלבות דרכים ללא תמרור, בה צריכה היתה התובעת ליתן לו זכות קדימה, כמי שמגיע מימינה. עוד טען הנתבע כי התקדם מעט לתוך הכביש והתובעת שהגיחה במהירות לא שמה לב להימצאותו במקום וזאת למרות שציפצף לה פעמיים; או אז פגעה ברכבו והדפה את רכבו ימינה.

בפניי העידו התובעת והנתבע 1.

על-פי הוראת תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976, משמדובר בתובענה בהליך של תביעות קטנות, יהיה פסק הדין מנומק באופן תמציתי.

דיון ומסקנות:

עיון בתמונות החניון (מסומן ת/1) מעלה כי החניון בנוי באופן שיש בו דרך נסיעה מרכזית, ממנה יוצאות דרכים צדדיות המובילות אל מפרצי חנייה משורטטים. הדרכים הצדדיות מקבילות אחת לשנייה והדרך המרכזית חוצה את כל הדרכים הצדדיות. אין מחלוקת בין הצדדים כי התאונה קרתה בהצטלבות הדרך המרכזית עם אחת הדרכים הצדדיות המתפצלות ממנה.