ת"ק 44124-05-15 לויאן נ' סלדון לבורטוריס (2000) בע"מ ואח'

זו תביעה לפיצוי כספי בסך של – 2,000 ₪ עקב משלוח דברי פרסומת לתובע ללא הסכמתו ובניגוד להוראות ס' 30 (א) לחוק התקשורת (בזק ושירותים) התשמ"ב- 1982 (להלן:"החוק").

בסביבות ה- 14.11.14 התובע קיבל הודעת סמס מאת הנתבעת שמטרתה לידע את התובע בשירות חדש כלקוח של הנתבעת.

אין מחלוקת על כך שהתובע מיד שלח הודעת "הסר" לנתבעת. על אף זאת ביום א' 16.11.14 נשלחה לתובע הודעת סמס זהה נוספת.

על סמך עובדות אלו התובע עותר לסכום המרבי לפי החוק קרי 1,000 ₪ בגין כל מסר. לטענתו מדובר במשלוח מסרים מסחריים בניגוד לחוק. כמו כן, טען התובע שמשלוח המסרים הפריע לו אך לא פירט.

לטענת הנתבעת משום שהמסר הראשון נשלח ביום חמישי, המערכת לא קלטה את הודעת ה"הסר" באותו היום ולכן נשלחה הודעה נוספת ביום העסקים שלאחר מכן לתובע. מאז לא נשלחו הודעות כלשהן. כמו כן, טען נציג הנתבעת שאין לראות במסר שנשלח כהודעה שנוגדת את החוק וזאת מכיוון שהתובע הינו לקוח של הנתבעת, וכל מטרת המסר הייתה לידע את התובע שבתור לקוח שלה הוא זכאי לשירותים נוספים ללא כל תוספת מחיר.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים החלטתי לדחות את התביעה מהנימוקים הבאים:

1. החוק בה להגן מפני הטרדה באמצעות משלוח הודעות ספאם ללא הסכמה כאשר על בית המשפט לבחון שתי שאלות עיקריות:

1- האם יש הסכמה לקבל את ההודעות.

2- האם ההודעה מהווה דבר פרסומת כפי שמוגדר בחוק בסעיף 30 א (א).

להלן לשון החוק:

"דבר פרסומת- מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת";