ת"ק 44035-01-14 חגבי ואח' נ' אליאב ואח'

לפני בקשה לביטול פס"ד שניתן במעמד צד אחד, בדיון מיום 16/7/14 לאחר שהמבקשת (להלן: המבקשת או הנתבעת) לא התייצבה לדיון.

לטענת המבקשת שכחה את מועד הדיון אשר הוקדם וזכרה כי הדיון קבוע ל-10/8/14. המבקשת טוענת כי נוכח המצב הביטחוני בארץ היא שרויה בעייפות ובלחץ, מה שהשפיע כנראה על זיכרונה. התובעת מתנגדת לבקשה.

יצוין כי הנתבעת הגישה כתב הגנה וכתב תביעה שכנגד במועד.

כאשר מוגשת לבית-המשפט בקשה לביטול פסק-דין במצב שבו לא נפל כל פגם בהליך, דוגמת המצב בתיק זה, אין חובה לבטל את פסה"ד וההכרעה בבקשה נתונה לשיקול-דעתו של בית-המשפט.

במקרה כזה על בית-המשפט לבחון שתי שאלות: האחת, מה הטעם לאי התייצבות הנתבע במועד שנקבע לדיון, והשנייה - מהם סיכויי ההצלחה של הנתבע, אם יבוטל פסק-הדין והנתבע יורשה להתגונן במשפט.

הסיבה בדבר אי התייצבות הנתבעת לדיון בשל שכחה של הדיון, מהווה זלזול בהליך המשפטי. לא ייתכן שאדם לא יזכור את מועד הדיון שיקבע לו ולאחר מכן יבקש לבטל את פסה"ד ובכך יגרום להכבדה מיותרת על המערכת תוך זלזול בחובת ההתייצבות.

מאידך, נימוקי ההגנה של הנתבעת נראים לכאורה נימוקים טובים שכן לטענתה, המגובה בהצהרות של הורים נוספים, היה תקנון תלוי בגן ביחס לביטול הרישום ועל פיו ביטול יחייב את ההורה בתשלום חודשיים. יודגש כי אין באמור כדי לגרוע מחובת ההוכחה של הטענה.

אני סבורה כי יש ליתן משקל רב יותר לטענות ההגנה של הנתבעת כאשר ניתן לרפא את ההיעדרות מהדיון בפסיקת הוצאות הולמות בגין הזלזול בהליך המשפטי, לטובת התובעת.

כיוון שכך אני מורה כי פסה"ד יבוטל בכפוף לכך שהנתבעת תפקיד הוצאות התובעת בסך של 2500 ₪ בקופת ביהמ"ש תוך 30 יום.