ת"ק 44017-03-15

התביעה שבפניי עניינה תאונת דרכים שאירעה ביום 3.3.15 אחרי הצהרים בין אופנוע לרכב פרטי בצומת הרחובות בגין ופרשת דרכים בתל אביב גבול רמת גן.

הצדדים:

התובע היה הנהג והבעלים של האופנוע שהיה מעורב בתאונה (להלן: "התובע" ואופנוע"). הנתבע היה הבעלים והנהג של הרכב הפרטי שהיה מעורב בתאונה (להלן: "הרכב " ו"הנתבע").

תמצית טענות הצדדים:

תמצית טענות התובע: לטענת התובע הוא נסע בדרך רבין בנתיב השני מימין מתוך חמישה נתיבים מתוך כוונה להמשיך ישר ולהגיע לרחוב מטלון. הנתבע שנסע מימינו סטה לנתיב נסיעתו במטרה לעקוף את פקק התנועה שהיה בנתיבו , וזאת כל עוד מופע הרמזור היה אדום. בעת סטיית הנתבע מנתיב נסיעתו לנתיב נסיעת האופנוע פגע הוא באופנוע וגרם להתפרקות הרגלית וחלקים נלווים. בתובע תיקן את האופנוע בעלות של 830 ₪ אותם תובע הוא מהנתבע.

תמצית טענות הנתבעים כפי שהעיד הנתבע:

לטענת הנתבע הוא נסע בנתיב הימני מתוך מטרה לרדת לאיילון ולא הייתה לא כל סיבה לסטות לנתיב נסיעתו של אופנוע. לטענתו האופנוע נסע בנתיב תחבורה ציבורית והוא היה זה שסטה לנתיב הימני בזמן שהרכב היה בעצירה מלאה. לרכב נגרם נזק של שריטות בכנף הקדמית שמאלית.

דיון והכרעה:

בדיון שהתקיים לפניי העידו שני הנהגים בלבד ולמעשה חזרו כל אחד על גרסתו כפי שמופיעה בכתבי הטענות.

לאחר ששמעתי את שני הצדדים, שהם הנהגים, ולאחר עיון בכתבי הטענות לא מצאתי שהתובע הרים את נטל ההוכחה המוטל עליו. גם מקום הנזקים שנגרמו לרכב ולאופנוע ומהות הנזקים איננה תומכת בגרסתו. למעשה בפניי גרסה מול גרסה ומאחר ועל התובע מוטל הנטל להוכיח את תביעתו , הרי שבמקרה הנדון הוא לא עמד בו.