גל נ' מנורה מבטחים לביטוח 520042540

התביעה שבפניי עניינה דרישה לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לתובע, לטענתו, בתאונת דרכים שאירעה ביום 27.7.16 בחולון (להלן: "התאונה").

הצדדים:

התובע, מורה לנהיגה במקצועו, הינו הבעלים של רכב מסוג טויוטה קורולה שהיה מעורב בתאונה.

הנתבעת הינה חברת הביטוח אשר ביטחה את הרכב השני שהיה מעורב בתאונה (להלן: "הרכב השני).

תמצית טענות הצדדים:

תמצית טענות התובע:

לטענת התובע התאונה התרחשה ברחוב אהרונוביץ בחולון. לטענתו הוא אסף תלמידה אשר נהגה ברכב בעת התאונה. לאחר שחצו את הצומת והמשיכו בנסיעה , בלמה התלמידה את הרכב לאחר שראתה אוטובוס לפניה. נהגת הנתבעת שנסעה מאחוריה לא שמרה מרחק מספיק ופגעה ברכב התובע בפגוש בחלק השמאלי שלו. בנסיבות אלו טען התובע שיש לחייב את הנתבעת לשלם לו את מלוא נזקו כפי שפורט בחוות דעת השמאי שהוגשה על ידו.

תמצית טענות הנתבעת:

לטענת הנתבעת אין להטיל עליה את מלוא האשמה למרות שמדובר בפגיעה מאחור, שכן רכב התובע עצר בפתאומיות תוך ביצוע סטייה לעבר הנתיב בו נסע רכב הנתבעת. במצב זה לא הצליחה נהגת הנתבעת למנוע את התאונה .

דיון והכרעה:

בדיון שהתקיים בפניי העידו התובע והתלמידה שנהגה ברכב בעת התאונה . מטעם הנתבעת העידה הנהגת שנהגה ברכב בעת התאונה וחבר לעבודה שיש לידה בעת התאונה.

התובע חזר על גרסתו והדגיש כי הרכב נסע באותו נתיב כל הזמן . לא הייתה כל סיבה לסטות מנתיב הנסיעה הימני. התובע ציין שאמנם התלמידה עצרה באופן פתאומי והוא ניסה למנוע זאת, אך התאונה אירעה כתוצאה מכך שהרכב שהיה מאחור לא שמר מרחק.

התובע זימן את התלמידה למתן עדות, אך התלמידה העידה שאיננה זוכרת את פרטי האירוע. "לא זוכרת למה בלמתי" (פרוטוקול עמוד 2 שורה 10 וכן שורה 13-14).