ת"ק 43920-05-14 מברמן נ' תקשורת סלולארית בע"מ

1.לפניי תביעה כספית, ע"ס 1,500 ₪, במסגרתה, עותר התובע לביטול עיסקת רכישת מכשיר סלולארי שנמצא תקול ואשר נמכר לתובע כחדש ונתגלה כמחודש.

2.אליבא דגירסת התובע, כעולה מכתב התביעה, במהלך חודש יולי 2013 רכש התובע מהנתבעת מכשיר טלפון מסוג Nokia 37, תמורת סך של 490 ₪ (להלן: "המכשיר"). המכשיר נתגלה לתובע כלא תקין. משכך, פנה התובע לנתבעת ודרש את כספו בדמות זיכוי, אך לבסוף הוחלף מכשירו למכשיר חדש. יובהר כי, על פי כתב התביעה, רק במועד זה, נודע לתובע, לראשונה, כי המכשיר אותו רכש הינו מכשיר מחודש.

3.דא עקא, כי אף מכשיר הטלפון שהוחלף נמצא לא תקין. הואיל והתובע מתגורר בירושלים ומקום מושבה של הנתבעת הינו בעיר רמת גן, שב התובע אל הנתבעת כעבור שבועיים ודרש את החלפת המכשיר, לטענתו, נציג הנתבעת סירב להחליפו בשל בעיות חיבור בפאנל התחתון, עוד הוסיף נציג הנתבעת, כי הנתבעת אינה מקבלת מכשירים מחודשים פגומים. 

4.בנוסף מצביע התובע על הטעייה צרכנית בפרסום המכשיר באתר הנתבעת במרשתת, שעה שכלל לא מצויין בו דבר טיבו של המכשיר כמכשיר מחודש ותחת זאת, המכשיר מוצג כמכשיר חדש. בנסיבות אלה, עותר התובע, הלכה למעשה, להורות על ביטול העסקה ולהשבת כספו וכן, להשתת הוצאות ההליך ופסיקת פיצויים בגין עוגמת נפש.

5.הנתבעת מכחישה בכתב ההגנה שהוגש על ידה טענות התובע. לטענתה, רכישת המכשיר מתבצעת באמצעות מסירת חשבונית ותעודת אחריות במסגרתה מעניקה הנתבעת אחריות לתקלות טכניות למעט נזקים שנגרמו מחמת שבר. לטענתה, התובע הגיע אל חנות הנתבעת כעבור למעלה מארבעה חודשים לאחר שקיבל את המכשיר החלופי ומבדיקת נציג מטעמה נמצא כי מכשיר הטלפון שבור.

6.בדיון שהתקיים בפניי ביום 20.4.15 במעמד הצדדים שבו הם על עיקרי טיעוניהם. התובע מסר, כי את המכשיר רכש עבורו מהנתבעת חברו בשם דוד גלבוע בתמורה לסך של 560 ₪. לדבריו, תעודת האחריות רשומה ע"ש חברו מר גלבוע. לאחר מכן, תיקן התובע את עדותו וטען, כי היה זה מר אמיר דויטש שרכש את המכשיר עבורו דרך אתר האינטרנט של הנתבעת, באמצעות תשלום בכרטיס האשראי של זה האחרון. לאחר מכן, תיקן התובע את עדותו באשר לעלות המכשיר וטען, כי חברו מר דויטש, שילם עבור המכשיר סך של 490 ₪. בהמשך עדותו, נשאל התובע היכן המכשיר ולכך השיב "נראה לי מזמן בפח", כשנשאל על ידי מי, השיב "על ידי", עוד נשאל התובע, למה לא פתח את המכשיר בחנות, אלא, רק בביתו אשר בירושלים ולכך השיב, "טעיתי".

7.נציג הנתבעת, מר איתמר נמדר העיד, כי הוא לא מכיר את התובע, וכי בפעם השנייה אשר הגיע התובע אל חנות הנתבעת לאחר כ- 4 חודשים הציג חשבונית דהויה וטלפון שבור לשניים. בו ברגע, הבהיר נציג הנתבעת לתובע, כי אין אחריות לטלפון שבור. כמו כן, העיד מר גיגי יצחק, עובד הנתבעת, כי לאחר מס' חודשיים מיום הרכישה, הגיע התובע לחנות ונדרש להציג תעודת אחריות הנושאת את מספרו הסידורי של המכשיר. לדבריו, התובע הציג חשבונית אשר איננה מהווה אינדיקציה לאחריות שכן, אין היא נושאת את המספר הסידורי של המכשיר. התובע לא הציג תעודת אחריות. עוד הוסיף, כי הבחין בשבר בטלפון ומשכך מסר לתובע, כי אין כל משמעות למס' הסידורי היות ובשל השבר איננו יכול לתקן את המכשיר שכן, זה אינו נכלל באחריות. בעדותו נשאל האם המכשיר שמכר הינו מכשיר חדש או מחודש, לכך השיב "פלאפונים כאלה לא מיצרים 10 שנים, בתעודת האחריות מצוין לך שהוא מחודש". עוד נשאל, האם באתר כתוב שהמכשיר מחודש, לכך ענה "כן. יש עליו גם מדבקה של חידוש".

דיון והכרעה:

8.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ולאחר שהתרשמתי מעדויות הצדדים בפניי ושקלתי כל השיקולים הצריכים לעניין נחה דעתי, כי , דין התביעה להידחות על הסף. להלן נימוקיי: