ת"ק 4386-06-14 סלמן נ' בע"מ

1.לפניי תביעה חוזית- כספית, ע"ס 30,500 ₪, במסגרתה עותר התובע לחייב הנתבעת בגין הפרת חוזה ונזקים לא ממוניים שנגרמו לו בעקבות הזמנת חדר אירוח מסוג "סוויטה קריבית" במלון "קלאב הוטל" באילת (להלן: "המלון") לתקופה מיום 4.8.13 ועד ליום 11.8.13.

2.לטענת התובע, כעולה מכתב התביעה שהוגש על ידו, פנה אל הנתבעת בעקבות פרסום במרשתת המציע חבילת נופש בתאריכים הנ"ל בסוויטה מסוג 'סוויטה קריבית' במלון קלאב הוטל באילת. בהתאם לפרסום, הזמין התובע לו ולבני משפחתו ( 6 נפשות) את הסוויטה ביום 7.4.13.

3.ביום 4.8.13 הגיעו התובע ובני משפחתו לאילת ונפגשו עם נציג הנתבעת על מנת לקבל את ההזמנה שהינה בבחינת 'אישור כניסה' לבית המלון ולקבלת הסוויטה שהזמינו. דא עקא, כי תחת קבלת חדר מסוג "סוויטה קריבית" קיבלו הם חדר רגיל בקומה החמישית. התובע פנה לנציגי המלון ואף קיים פגישה עם מנהל המלון במהלכה הוברר לו, כי לא הוזמנה עבורם 'סוויטה קריבית'. לאחר כשלוש שעות ונוכח אי שביעות רצונו של התובע הוחלף החדר שקיבלו לסוויטה 'דה לוקס' שכללה, חדר זוגי קטן וסלון קטן. לטענת התובע, הלכה למעשה, לא סופקה לו הסוויטה שהזמין בתמורה גבוהה, אלא, מבירור שערך ערכה של הסוויטה שקיבל בסופו של יום למשך שבוע ימים, נע בין 4,500 ₪ ל-5,000 ₪. אשר על כן, עותר התובע להשיב לו את כספו בגין מלוא התמורה ששילם לנתבעת בסך 10,500 ₪ וכן, לפסוק לו נזק לא ממוני בשיעור 20,000 ₪. יוער כבר כעת, כי התובע לא מזכיר את ההסכם אליו הגיע עם מנהל המלון, לפיו, בתמורה לקבלת יחידת דיור ברמה נמוכה יותר תוענק לו ולבני משפחתו ארוחת בוקר במשך כל תקופת שהותם.

4.הנתבעת מכחישה טענות התובע בכתב ההגנה שהוגש על ידה וטוענת, כי הנתבעת משמשת כסוכנות תיווך של ניצול זכויות נופש של בעלי זכויות במלון והינה פועלת לשווק הזכויות הנ"ל לציבור הרחב. במקרה דנן, הנתבעת פעלה, איפוא, כמתווך בלבד בין משכיר זכויות הנופש במלון לבין בעלי הזכויות, ה"ה שלמה ונעמי צוק (להלן: "בעלי הזכויות") זאת, מבלי שקיבלה על עצמה סמכויות או התחייבויות או אחריות כלשהי מעבר לפעולת התיווך.

כך בסעיף 5 לטופס ההזמנה המהווה את הסכם ההתקשרות בין הצדדים, צויין במפורש כהאי לישנא. קרי, שתפקידה של הנתבעת "מסתכם בהעברת שובר הנופש ישירות מהמשכיר/ה לשוכר/ת ולכן, מצהיר בזאת כי לא יבוא, מכל סיבה שהיא בתביעה או תלונה מכל מין וסוג כלפי "שירות 2000" בגין דברים שלא תלויים בו כגון: מיקום היחידה וזמן קבלתה, נוהלים ושירותים של המלון". משכך, משסיפקה הנתבעת לתובע את שובר ההזמנה ועליו חתימה מקורית של בעלי הזכויות, המזכה אותו בכניסה למלון בתאריכים הנ"ל, הרי שבכך סיפקה את השירות מבחינתה במלואו וככל שלתובע טרונייה כלשהי עליו להפנותה למלון או לבעלי הזכויות.

5.הנתבעת מכחישה טענת התובע, כי תחת יחידת נופש מסוג 'סוויטה קריבית', קיבל חדר סטנדרטי, זאת, מחוסר ידיעה, כאשר התובע לא פירט בכתב התביעה את טיב וסוג החדר שקיבל וללא הגדרות מספקות לא ניתן לבחון הטענה. הנתבעת צרפה לכתב ההגנה את מפרט הסוויטה שרכשו בעלי הזכויות מהמלון.

6.בדיון שהתקיים בפניי במעמד הצדדים ביום 1.1.15 שב התובע על טענותיו. לדבריו, בפנייה שביצע למנהל המלון הוברר לו, כי בנסיבות בהן 'בעל הזכויות' בסוויטה מוכר את זכויותיו לשהות בת שבוע בלבד ל- צד שלישי, כבמקרה דנן, לא ניתן לקבל את ה-'סוויטה קאריבית' שהוזמנה ומי שרשאי לנצלה אלה רק בעלי הזכויות בלבד באופן אישי.

7.נציג הנתבעת, מר בוריס גלקין, אישר בעדותו, כי בין הצדדים נכרת הסכם לקבלת 'סוויטה קאריבית' בהתאם להתחייבות המלון כלפי 'בעלי הזכויות'. לדבריו, התובע לא הציג כל הוכחה לגבי סוג הסוויטה שהתקבלה בפועל, כאשר אינדיקציה לכך, כי התובע קיבל את 'הסוויטה הקאריבית' הינה קיומו של ג'קוזי בסוויטה.

8.בהתאם להסכמת הצדדים ניתן צו למלון "קלאב הוטל" להמציא מידע אודות סוג החדר בו התארחו התובע ובני משפחתו. ביום 19.3.15 נתקבל אישור ממנו עולה, כי התובע קיבל יחידת נופש בת שלושה חדרים וג'קוזי במרפסת על בסיס לינה בלבד ללא ארוחת בוקר. לאחר כשעתיים ולבקשתו, הומרה היחידה הנ"ל ליחידת נופש בת שני חדרים וג'קוזי במרפסת הכוללת ארוחות בוקר לכל השהייה ולכל המשתתפים.