ת"ק 43780-11-14 בר און נ' הדס ואח'

בתאריך 18.5.14, ברח' שמחה גולן שבחיפה, התרחשה תאונת דרכים בין רכב התובע, הנהוג על ידו ובין רכב הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת"), הנהוג על ידה והמבוטח על ידי הנתבעת 2.

לאחר שנשמעו מלוא הראיות והוצגו בפני ביהמ"ש מלוא הנתונים, הנני קובעת כי דינה של התביעה להידחות, כאשר התובע לא הוכיח את אחריותה של הנתבעת לקרות התאונה.

אין חולק כי בדרכו של התובע, טרם כניסתו לצומת, היה מוצב התמרור המחייבו במתן זכות קדימה לכלי הרכב הבאים לצומת בדרך החוצה, כעולה מהתצלום שהוגש וסומן נק/6 וכאשר החובה למתן זכות הקדימה לרכבים שבדרך החוצה מתייחסת לכלי הרכב הנוסעים בכל הנתיבים שבדרך החוצה, כאשר להם זכות הקדימה.

בנסיבות אלה, אין משמעות של ממש לקביעה אם עובר לתאונה נסעה הנתבעת בנתיב הימני או השמאלי מבין שני נתיבי הנסיעה שבכביש.

בענייננו, התובע לא ראה כלל את רכב הנתבעת המתקרב לעברו בדרך החוצה, לא כאשר החל בנסיעתו לצומת ובפנייתו בו ימינה ואף לא בהמשך נסיעתו, לקראת יציאתו מהצומת.

בכך, נהג ברכבו ברשלנות, בחוסר תשומת לב ובחוסר זהירות.

אם היה התובע בודק פעם נוספת, במהלך פנייתו ימינה, את מצב הרכבים המיועדים להגיע לדרך אליה ביקש להיכנס, היה מבחין כי האור שברמזור בכיוון נסיעתם התחלף לירוק, כי החלו בנסיעתם אל תוך הצומת והיה עוצר את רכבו, טרם כניסתו לצומת, ונותן לאותם רכבים, כדוגמת רכב הנתבעת, את זכות הקדימה המגיעה להם עפ"י התמרור המוצב בדרכו שלו.

כאמור, התובע לא עשה כן.

זאת ועוד, מן הנתונים שבאו בפני ביהמ"ש, עולה כי התאונה התרחשה בטרם שהתובע השלים כליל את פנייתו ימינה, כאשר הוא עצמו טוען שהתאונה קרתה כשהינו "נמצא בהליך של השתלבות" (עמ' 4 ש' 11-12 לפרוט') וכאשר מהסימון שלו עצמו על גבי תק/1, עולה כי התאונה ארעה מיד עם ניסיונו של התובע להיכנס לדרך החוצה, היא רח' שמחה גולן.

בנסיבות אלה כולן, מוטלת על התובע האחריות המלאה לאירוע התאונה.