ת"ק 43663-04-15 דוביצ'ין ואח' נ' קוג'מן ואח'

מונחות לפני תביעה ותביעה שכנגד- כספיות- בגין טענות על הפרת הסכם שכירות שנחתם בין הצדדים.

הנתבע הוא הבעלים של דירת מגורים שהושכרה לתובעים בהסכם שכירות בלתי מוגנת.

לדברי התובע בעת סיום השכירות ויציאתו מהדירה, משך הנתבע בשיק בטחון [כנראה במקום ערבות בנקאית היה אמור להמציא לפי סעיף 17 להסכם השכירות] שהיה בידיו סכום של 12,000 ₪ ללא הצדקה ובטענה כי הוא גרם נזק לדירה, כאשר – לטענתו – הדבר איננו נכון שכן הוא החזיר את הדירה באותו המצב בה הוא קיבל אותה. להוכחת דבריו צרף התובע סדרת תמונות.

מנגד, טוען הנתבע, כי הדירה הוחזרה במצב גרוע ביותר, שלא איפשר מגורים בה, והוא נאלץ לשפצה על מנת להכשירה למגורי אדם. להוכחת דבריה צרפה אשת הנתבע סדרת תמונות המראה את מראה של הדירה הרעוע כפי שמסר אותה התבע לטענתו.

התובעים תובעים להחזיר להם את הסכום שנמשך בשיק הפקדון ואילו הנתבע בתביעה שכנגד תובע לשלם לו את הוצאות השיפוץ שעשה.

לאחר שקראתי את כתבי הטענות ונספחיהם ולרבות התמונות שהוגשו לי, ושמעתי את עדויות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין שתי התביעות להדחות ואלה נימוקי:

1. אין מחלוקת בין הצדדים, כי הדירה היתה מושכרת שנים רבות לפני שהושכרה לתובע, כך שאין מדובר בדירה חדשה שהושכרה.

2. לא הוצגה לפני שום ראיה באשר למצבה של הדירה בעת שנמסרה בה החזקה לתובע, וכל שיש בידי הוא הסכם השכירות בו מצהיר התובע בסעיף 2 כי קבל את הדירה לשביעות רצונו ומתאימה לצרכיו והוא מוותר על כל טענה באשר למצב הדירה.