חזן נ' פרץ השכרת רכב בע"מ

בדצמבר 2015 שכר התובע רכב מהנתבעת, ובעת ההשכרה מסר לנתבעת פקדון במזומן בסך 4,000 ₪. הרכב נפגע בתאונת דרכים בעת שהיה בשימוש התובע, כאשר נפגע מאחור על ידי רכב אחר. הנתבעת סירבה להשיב לתובע את דמי הפקדון עד שלא תקבל את הפיצוי מהרכב הפוגע.

הנתבעת ציינה כי בגין התאונה הוגשה באפריל 2018 תביעה וביקשה להמתין עם בירור תביעה זו עד להכרעה בשאלת האחריות לתאונת הדרכים.

מעיון בנספחי כתבי הטענות עולה כי בטופס קבלת הפקדון (מס' 426, מיום 8.12.15) צוין שהפקדון נועד להבטיח את השכרת הרכב. התובע אישר בחתימתו על גבי הטופס שהוא מסכים הפקדון יחולט אם יופר הסכם ההשכרה בינו לבין הנתבעת.

לכתב ההגנה צורף צדו הראשון של הסכם ההשכרה. בדיון הוצג גם צדו השני, האחורי, של ההסכם.

על גבי ההסכם צוין כי התובע מתחייב להשתתפות עצמית בסך 8,000 ₪ בקשר לנזקים שייגרמו לכלי הרכב שנשכר.

בס' 4 להסכם מצוין כי הפקדון "יושב לשוכר ו/או למי שנתן אותו עבור השוכר רק לאחר תשלום בפועל של דמי השכירות והשבת הרכב למשכירה על פי תנאי ההסכם". בס' 9(ב) נקבע כי הפקדון יחולט במקרה של גניבת הרכב. בס' 13 נקבע כי השוכר מתחייב לפצות את המשכירה בגין כל הנזקים שייגרמו למכונית כתוצאה ממעשים וממחדליו במקרה שבו חברת הביטוח תסרב לפצות את המשכירה. בס' 39 להסכם נקבע כי ההשתתפות העצמית של השוכר לא קשורה בהשתתפות העצמית של המשכירה וכי יחויב בהשתתפות העצמית גם אם ניזוק הרכב על ידי צד ג'.

נוכח כל האמור והמוסכם לעיל, לא מן הנמנע כי בסופו של יום יחויב התובע בתשלום למשכירה בגין הנזקים שנגרמו בתאונה. על פניו, יתכן שיהיה על התובע לשלם למשכירה את ההשתתפות העצמית שהוסכמה, וזאת לאחר שצד ג' ומבטחתו סירבו לפצות את הנתבעת (ואולי אף בהתאם לתוצאות התביעה הנפרדת שהוגשה, כפי שצוין).

ככל שבתום ההליך הנוסף, כאמור לעיל, תימצא הנתבעת כי היא זכאית לשיפוי נזקיה מהתובע (ככל שאלו לא ישופו במלואם כתוצאה מאותו הליך, למשל) הרי שאין בתוצאת ההליך שלפני כדי לפגוע בזכויות ובטענות הצדדים בהקשר זה.