רום נ' חברת אויס ע"י יו. טי. אס. יוניברסל פתרונות תחבורה בע"מ

לפניי תביעת התובע, ששכר בדרום אפריקה רכב, שהזמין מאת הנתבעת, וחוייב לאחר מכן בכרטיס האשראי בחיובים שונים, שלטענתו אינם מוצדקים.

בפתח הדברים אני מבהירה כי משהגישה הנתבעת כתב הגנה ע"י נציגתה, לא תישמע טענתה להעדר יריבות.

התובע שכר רכב מיום 30/9/16 בשעה 14:05 עד יום 11/10/16 באותה שעה (חוזה השכרה, נספח ב' לכתב התביעה). בפועל קיבל את הרכב לידי בשעה 14:37 והיה עליו להשיבו באותה שעה.

המחלוקת העיקרית בין הצדדים הינה בגין חיוב בסך 353.51 בגין איחור בהשבת הרכב, 83.34 ראנד בגין איחור בהשבת נווטן ו-59.33 ראנד בגין כביש אגרה (נספח ו' לכתב התביעה). סה"כ 496.18 ראנד, ועוד מס בשיעור 14%, סה"כ בשקלים ליום הגשת התביעה כ-161 ₪.

הנתבעת טוענת כי התובע השיב את הרכב בשעה 15:30 (נספח ב1 לכתב ההגנה). וחייבה אותו ביום שכירות נוסף.

יצויין כי התובע חוייב גם ב-41.72 ראנד בגין אי מילוי מיכל הדלק, אך זוכה בסכום זה ביום 21/12/16, לאחר שהמציא קבלה על תדלוק בתחנה סמוכה לשדה התעופה (נספח ג' לכתב ההגנה).

התובע חוייב גם בסכום 59.33 ראנד עבור שימוש בכביש אגרה ללא תשלום, ולא הוצגה כל ראייה בעניין, לא על ידי התובע ולא על ידי הנתבעת.

התובע טען כי לא איחר בהשבת הרכב או הנווטן, וכי כאשר ביקש מנציגי הנתבעת בשדה התעופה אישור על שעת ההחזרה או אסמכתא כי לא איחר, נאמר לו שאין בכך צורך, וכי לא יחוייב בדבר.

התובע הביא ראיות, המעידות על תידלוק בסמך למקום החזרת הרכב בשעה 14:13 (נספח ה' וט' לכתב התביעה). כמו כן הציג אסמכתא לחיוב בכרטיס האשראי של בת זוגו, שטסה עמו, בגין רכישת מזון בשדה התעופה בשעה 14:44 (נספחים ח' וי' לכתב התביעה), וכרטיס טיסת פנים בדרא"פ בשעה 16:36 על שמו ועל שם בת זוגו (נספח ז' לכתב התביעה). [כל השעות הינן לפי זמן מקומי בדרום אפריקה, שהוא הרלוונטי, ג.ס.ב].