ת"ק 43504-02-15 בנשימול נ' פריימן

הנתבע עורך דין במקצועו והתובע היו לקוחו.

התובע טוען כי שילם לנתבע סך של 10,000 ₪ עברו הגשת ערעור. מאחר שבסופו של יום ערעור לא הוגש, מבקש התובע לחייב את הנתבע להחזיר לו את כספו.

הנתבע טען כי דין התביעה להידחות על הסף מאחר שאינה אלא מחזור של תלונה שהגיש התובע נגד הנתבע ללשכת עורכי הדין ואשר נגנזה.

עוד טען הנתבע בהגנתו כי יש לדחות את התביעה על הסף מאחר שהנתבע חתם במו ידו במעמד קבלת מסמכי התיק כי "אין לי כל טענה ו/או דרישה ו/או תביעה כלשהי כלפיך ו/או כלפי משרדך בכל הנוגע לעניין שבנדון".

הנתבע צירף לכתב ההגנה את התלונה שהגיש נגדו התובע ללשכת עורכי הדין מהתלונה עולה כי התובע טען כי הנתבע ייצג אותו בבית המשפט למשפחה וקיבל ממנו לטענתו 5,000 ₪ ללא קבלה וללא חשבונית ,(לטענת התובע), ולאחר מכן קיבל ממנו את הסך של את הסך של 10,000 ₪ נשוא תביעה לצורך הגשת ערעור שלא הוגש. עוד טען התובע בתלונה כי הוא אדם קשה יום שמתקיים ממשכורת של שכיר ולקח הלוואה כדי לגייס את הכסף.

בתגובת הנתבע לתלונה, טען כי לאחר שהתובע הפסיד בערכאה הראשונה בבית המשפט למשפחה, הציע לו הנתבע את האפשרות להגיש ערעור ודרש שכר טרחה בסך של 25,000 ₪. לטענת הנתבע התובע "טען בתגובה כי אין לו כסף וכי הוא יסתדר לבד".

הנתבע טען בתגובה לתלונה כי עניין הערעור עלה בשנית כעבור כ 5 חודשים לאחר שהחלו הליכי כינוס נגד התובע . הנתבע הסביר לתובע את הקושי בהגשת ערעור הן לאור חלוף המועד, הן לגופו של הערעור. לטענת הנתבע, התובע ביקש שהנתבע ימשיך לייצג אותו "בהליכי הכינוס ובהמשך הדיונים המשפטיים" ואו אז, "ולצורך כך בלבד שילם לו 10,000 ₪ "

לטענת הנתבע, המשיך לייצג את התובע "בהגשת בקשות שונות בבית המשפט בטבריה והן בהליכי הכינוס במשרדי הכונס בכרמיאל".

מהלך הדיון: