ת"ק 43450-12-13 שטורפר נ' בע"מ ואח'

בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן ביום 09.04.14 על ידי כב' השופטת נעם חת מקוב, בהעדר התייצבות המבקשת לדיון. המשיבים בתגובתם מתנגדים לבקשה.

על פי נימוקי הבקשה, המבקשת לא התייצבה לדיון מאחר ולא ידעה כלל על הדיון. לטענתה, בתיק הוגש כתב הגנה על ידי עורך דין המייצג את המבקשת, אשר לא הופיע לדיון. מר יהודה כהן החתום בשם המבקשת לא זוכר כי התקבלה אצל המבקשת תביעה כאמור וכן לא ידוע לו כי הוגש כתב הגנה בשם המבקשת. בירור אצל ב"כ היחיד של המבקשת בתקופה הרלבנטית מעלה כי לא ידוע לו על הגשת כתב הגנה בתיק הנדון וגם לא היה ידוע לו על הגשת כתב הגנה. בנסיבות אלה נטען שיש לבטל את פסק הדין מחובת הצדק. לגופו של עניין טוענת המבקשת בבקשתה כי הפיצוי שפסק בית המשפט הינו מוגזם, שכן התובע קיבל פיצוי מלא מחברת הביטוח שלו. אם חברת הביטוח שילמה רק חלק מעלות חוות הדעת השמאית היא בוודאי עשתה כן בצדק, שכן התובע לא דרש ממנה יותר, ולכן יש להתייחס לחוות הדעת עליה הסתמכה חברת הביטוח. בנוסף, חברת הביטוח משלמת את עלות השמאי לכן מדובר בכפל פיצוי. עוד טוענת המבקשת כי בפסק הדין קיימת טעות חישוב, שכן בית משפט פסק לתובע פיצוי בשיעור 11,000 ₪, למרות ההפרש בין הסכום שקיבל מחברת הביטוח לסכום השמאות שהגיש נמוך יותר.

המשיב 1 בתגובתו התנגד לבקשה.

לטענתו, הבקשה הוגשה רק כעבור 90 ימים מיום מתן פסק הדין. המבקשת לא ציינה באיזה תאריך הומצא פסק הדין לידיה. גם מבחינה עובדתית - כתב התביעה הומצא למבקשת. עובדה היא שהוגש כתב הגנה מטעמה, החתום בחותמת המבקשת. טענת המבקשת כי לא ידוע לה מי עוה"ד שהגיש את כתב ההגנה מטעמה - בלתי סבירה בעליל. המבקשת הוזמנה לדיון על ידי המזכירות, כמפורט בהחלטת בית המשפט מיום 9.4.14. המבקשת המציאה כל מסמך המעיד כי יש ממש בטענתה. לפיכך, לא עומדת למבקשת עילת ביטול פסק הדין מחובת הצדק. לעניין ביטול לפי שיקול דעת בית המשפט, אין למבקשת סיבה אמיתית וראויה להסבר מחדלה. המבקשת ידעה על התאונה, כתב התביעה ,כתב ההגנה וכל ההליך וזלזלה בו. לגופו של עניין, אחריותה של המבקשת לתאונה איננה שנויה במחלוקת, שהרי הרכב הפוגע לא הספיק לבלום בזמן והתנגש ברכב המשיב מאחור. הסכומים שנפסקו היו בהתאם לקבלות. המשיב מיוזמתו, לאחר שנוכח כי טעה בסכומים, הגיש בקשה לבית המשפט להפחתת סכום התביעה. לחלופין, היה ותתקבל הבקשה, מתבקש בית המשפט להתנות ביטול פסק הדין בתשלום הוצאות משמעותיות וכן הפקדת מלוא הסכום שנפסק בקופת בית המשפט.

המשיב 2 בתגובתו התנגד אף הוא לבקשה. לטענתו, המבקשת הגישה כתב הגנה מטעמה הנושא חותמת של המבקשת, חותמת הזהה לזו שבבקשה. תוכנו של כתב ההגנה מצביע כי הכותב הסתמך על העובדות שבכתב התביעה ועל גרסת המבקשת. ככל הנראה עורך הדין מטעם המבקשת ניסח עבורה את כתב ההגנה אולם נציג מטעם המבקשת שכח להגיע לדיון. ביום 24.12.13 נשלחה למבקשת ההזמנה לדיון. ביום 22.4.14 נשלח לכתובתה פסק הדין. המבקשת לא טרחה לקבל את דברי הדואר והם הוחזרו לשולח. במצב דברים זה בו בעל דין מתעלם במודע מהליכים המתנהלים נגדו, אין הוא זכאי לסעד של ביטול פסק הדין. לגופו של עניין, עיון בפסק הדין מעלה כי הוא ניתן לאחר שקלא ותריא ובהסתמך על העובדות ועל הדין. אף לו תתקבל בקשת המבקשת, התוצאה לא תשתנה. כמו כן במצב דברים זה, בו המבקשת אינה מעלה כל טענה לעניין חלקו של המשיב 2, אין מקום להטריח המשיב 2 לבית המשפט. לחילופין, היה ובית המשפט ייעתר לבקשה, מתבקש הוא להתנות זאת בפסיקת הוצאות לטובת המשיב 2.

בהחלטה האם לבטל פסק דין שניתן במעמד צד אחד, שומה על בית המשפט לבחון אם יש לבטלו מחובת הצדק, ולחילופין אם נכון לבטלו מכוח שיקול דעת בית המשפט. לצורך ביטול על בסיס שיקול דעת בית משפט יש לבחון את הסיבה לאי ההתייצבות וכן את סיכויי הצלחת המבקש.

במקרה הנדון בפנינו, המבקשת הגישה כתב הגנה. משמעות הדבר היא, כי המבקשת קיבלה את ההזמנה לדיון שצורפה לכתב התביעה. אינני מקבל טענת המבקשת כי אינה יודעת מי עו"ד אשר הגיש את כתב ההגנה מטעמה וכי לא ידעה על מועד הדיון. מדובר בטענה חסרת כל הגיון. על המבקשת לדעת מי הכין עבורה את כתב ההגנה בתיק. בהתנהלותה המתוארת, אין לה להלין אלא על עצמה. לאור האמור לעיל, אין לבטל את פסק הדין מחובת הצדק.

עתה יש לבחון האם יש לבטל את פסק הדין וזאת מכוח שיקול דעת בית משפט. באשר לסיבה לאי התייצבות המבקשת לדיון, הרי כפי שקבעתי , הסבר המבקשת בעניין זה אינו סביר. יחד עם זאת, לא התרשמתי כי מדובר בזלזול מופגן, שכן המבקשת הגישה כתב הגנה מטעמה. לכל היותר מדובר ברשלנות של ממש, המצדיקה פסיקת הוצאות.

לגבי סיכויי ההגנה, לאחר עיון בכתב ההגנה ובפסק הדין שניתן, אין עילת הגנה של ממש להמנע מתשלום, אולם ייתכן שיש ממש בטיעוני המבקשת בקשר לגובה הסכום שנפסק, נוכח העובדה שהמשיב 1 כבר קיבל פיצוי מלא מחברת הביטוח שלו.

יודגש כי הגישה המקובלת כלפי בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, היא נקיטת רוחב לב, על מנת לאפשר למבקש את יומו בבית המשפט, ולהכריע לגופו של עניין.