ת"ק 43391-10-14 טל גן ואח' נ' הראל חברה לביטוח בע"מ

תביעה לתשלום סך של 4,139 דולר ארה"ב (16,171 ₪).

התובעים (בעל ואישה) נסעו לטיול מאורגן במזרח הרחוק, אשר על פי התכנון, אמור היה להימשך 18 ימים (15 ימי טיול ו-3 ימי נסיעות).

בפועל, לדברי התובעת, חלתה התובעת כבר יומיים לאחר תחילת הטיול (בסמוך לאחר הנחיתה ביעד הטיול). התובעת פנתה לטיפול רפואי, ולאחר ארבעה ימים נוספים, משלא חלפה מחלתה, ואף החמירה, נדרשה לחזור ארצה – וכך אכן עשתה (יחד עם התובע).

התובעת העידה כי אמנם טסה לישראל ובחזרה, ואף הטלטלה בתחילת הטיול ביחד עם קבוצת המטיילים, אך כי למעשה, לא טיילה כלל, אלא סבלה ממחלה, החל מהמועד האמור, ועד לשובה ארצה.

עוד העידה, כי חזרה לישראל בטרם נוצלו בפועל הטיסות הפנימיות שנרכשו במסגרת הטיול.

עובר לנסיעה, רכשו התובעים מהנתבעת ביטוח נסיעות בשם "First Class".

לדברי התובעת, בשיחות עם שני מוקדנים שונים של הנתבעת, הוצע לה "לשדרג" את הביטוח, שאותו הייתה זכאית לקבל ללא עלות (כלקוחה של אחת מחברות האשראי), לביטוח "First Class" (עלות השדרוג הייתה כ-670 ₪).

התובעת הוסיפה, כי אותם מוקדנים ציינו בשיחות עמה, כי מדובר בביטוח שיקנה לה החזר מלא של הוצאות הנסיעה, עד לתקרה של 7,000 דולר ארה"ב, במקרה של ביטול או קיצור הנסיעה.

עדותה של התובעת, שהייתה מפורטת וכללה תיאורים והסברים ברורים, הייתה אמינה בעייני, ואני מאמץ אותה במלואה.

לא זו אף זו, דבריה האחרונים האמורים של התובעת, בדבר תוכן השיחות שקיימה עם נציגי הנתבעת, אמנם הוכחשו על ידי הנתבעת, אך הנתבעת לא הביאה ראייה כלשהי על מנת לסתור אותם.

כך, לא זומנו לעדות הנציגים שעמם שוחחה התובעת (או הובאה ראייה לכך שלא נתקיימו שיחות מעין אלה), ולא הוצגו הקלטות, או תיעוד אחר כלשהו לעניין הקשר בין התובעת לנתבעת עובר לרכישת הפוליסה, וזאת חרף העובדה כי מדובר בראיות המצויות ברגיל בידי חברות הביטוח.

בנסיבות אלה, יש לקבוע כממצא – וכך אני קובע – כי הדברים האמורים אכן נאמרו לתובעת.