ר' נ' כהן

התובעת שכרה דירה מאת הנתבעת לתקופה מיום 1/9/14 עד 31/8/15 בתשלום של 2,600 ₪ לחודש.

ביום 3/6/15 החל אחד השכנים בעבודות שיפוץ מקיפות, שגרמו לתובעת סבל רב, חסימת החלונות, לכלוך של פסולת בניה, רעש ומטרדים (תמונות צורפו לכתב התביעה והוגשו בדיון, ת/2). התובעת טוענת כי הנתבעת ידעה על העבודות הצפויות, והיה עליה לגלות זאת לתובעת. עוד טוענת התובעת כי נגרמו לה הוצאות חשמל מרובות בשל הצורך להדליק אור גם בשעות החושך, ומאחר והנתבעת הבטיחה לתובעת כי בדירה דוד שמש, אך היה עליה להדליק דוד חשמל. לתמיכה בטענה זאת הציגה התובעת תכתובת מסרונים בינה לבין הנתבעת (ת/1). סכום התביעה הועמד על 6,000 ₪.

הנתבעת טענה כי הדירה הושכרה לתובעת, כפי שהיא לאחר שהתובעת בדקה אותה (חוזה השכירות, נספח 1 לכתב ההגנה). הנתבעת טוענת כי אינה אחראית לנזק, שהתובעת מפרטת בכתב התביעה אלא הדייר שביצע את העבודות, וכי התובעת נוקטת בחוסר תום לב עת המשיכה לגור בדריה וידעה את הנתבעת אודות הנזק רק ביום 17/11/15, חודשיים וחצי לאחר תום תקופת השכירות.

הנתבעת מציינת עוד כי נודע לה על העבודות במקרה בביקור בחיפה ביום 31/7/15, כי התלוננה בעיריה מיד ביום א' הסמוך, 2/8/15, אך נענתה כי הדייר מבצע את העבודות לפי היתר, שניתן לו ביום 27/5/15 (מסמכים מהעיריה, נספחים 2 ו-3 לכתב ההגנה).

בדיון, ולשאלתי, טענה התובעת כי פינתה את דירת הנתבעת באמצע חודש יולי 2015 והציגה חוזה שכירות בדירה אחרת שתקופתו לשנה מיום 1/8/15 (ת/3). תאריך החוזה אינו ברור ונכתב בו "שנערך ונחתם ב-חיפה ביום א' חודש יולי שנת 2015". התובעת טוענת כי נכנסה לדירה ביום 1/7/15 ובהתחשבות בעל הדירה חוייבה רק מיום 1/8/15. גם בתה של התובעת העידה בדיון וחזרה על עניין דוד השמש. לא הוברר האם דוד השמש קיים או לא, אך עלה מהמסרונים כי עם תחילת השכירות ענתה הנתבעת בבירור "יש דוד שמש בדירה" "דוד שמש גדול חדש", ולאחר כשבוע סירבה לעשות קולט חדש וטענה "אמרתי לך שהמים בדוד חמימים ונעימים אמרתי לך שאם את רוצה יותר חם תדליקי עוד קצת את הבוילר ויהיה לך מים רותחים לא מענין אותי מה עשו שם למעלה על הגג לא הבטחתי לך שום קולט לא הבטחתי שום רצית 100 אחוז קבלת 0 אחוז תדליקי בולר שמחה בעלת הבית" (ת/1). הוכחה טענת התובעת כי הנתבעת התחייבה שיש דוד שמש בדירה, ולהבנתי ישנה בעייה בקולט, המהווה חלק ממנגנון דוד השמש. עם זאת התובעת המשיכה לגור בדירה מאז תשובת הנתבעת בעניין מיום 7/9/14 למצער עד לחודש יולי 2015, לא הוכח כי ראתה בכך הפרה של ההסכם, ולא הוכחה הצריכה המוגברת של החשמל. לא הוצג אפילו חשבון חשמל אחד.

הוכח במסרונים, ת/1, כי התובעת פנתה לנתבעת בעניין הבניה ביום 14/6/15 ואף נענתה על ידה ביום 15/6/15, כי היא לא ידעה שהעבודות עומדות להתבצע, אף כי הגישה התנגדות לבניה "אני הייתי איתם בבית משפט התנגדתי לבניה אשרו להם יש לאמא עוד שתי חודשים לגור ותעזבו מצטערת...".

המסרונים סותרים את טענות הנתבעת בכתב ההגנה כאילו נודע לה על העבודות רק ביום 31/7/15 במקרה, וכי התובעת הודיעה לה רק באמצעות כתב התביעה (סעיפים 9.3-9.4 לכתב ההגנה). פניית הנתבעת לעיריה ביום 2/8/15 בתשובה קיבלה העתק מההיתר שניתן לדייר ביום 27/5/15 (נספחים 2 ו-3), מהווה נסיון להסתיר את העולה מהמסרונים, לפיו ביום 14/6/15 ידעה הנתבעת כי הדייר קיבל היתר, ותואם את תאריך ההיתר, כשבועיים וחצי לפני קבלת פניית התובעת. גם אחיה של הנתבעת העיד כי הפניה לעיריה נעשתה עקב פניית התובעת (פרוטוקול, עמ' 3 למטה, 4 למעלה).

הנתבעת ענתה בדיון תשובות מתחמקות בעניין דוד השמש, אישרה שהתובעת פנתה אליה בעניין הבניה ולא זכרה את התאריך. הנתבעת פירטה כי השכירה את הדירה לתובעת מאחר ועברה ניתוח גב ועברה לגור בתקוע בקרבה לבתה. לאחר הדיון הציגה ברשות אסמכתאות למגוריה בישוב תקוע מיום 1/9/14 עד 31/8/15, חוזה שכירות בתקוע, ודו"ח ניתוח בגב מיום 22/6/14.

הנתבעת הודתה כי ידעה על בקשת השכן לבנות לפני כשנתיים, כי סרבה, והעניין נשכח ממנה.