ת"ק 43327-10-14

בעניין: בקשה לביטול פסק דין

1.ביום 27.10.14 הגישה התובעת נגד הנתבע ע"ס 2,900 ₪ בגין שיפוץ לא גמור ועוגמת נפש.

2.הנתבע לא הגיש כתב הגנה. זימון שנשלח למען של הנתבע כפי שצויין בכתב התביעה ברח' העלייה השנייה 17 א דירה 3 בחיפה, חזר בציון עזב. התובעת קיבלה את הודעת מזכירות בית המשפט לפיה עליה לבצע מסירה אישית של התביעה לנתבע אך לא פעלה בהתאם לאותה הודעה שכן הניחה את ההודעה עם כל הניירות בבית בו היא מתגוררת עם אימה המבוגרת ומצאה את המעטפה רק יום אחד לפני מועד הדיון. התובעת צילמה את ההזמנה לדיון ושלחה אותה לנתבע בווטסאפ. התובעת ראתה שהנתבע קיבל את ההודעה בערב שלפני מועד הדיון.

3.הנתבע לא התייצב לדיון שנקבע ליום 25.6.15. במהלך הדיון הציגה התובעת שאילתה ממשרד הפנים לפיה הכתובת אותה ציינה בכתב התביעה היא המען הרשום של הנתבע במשרד הפנים וביקשה לקבל פסק דין בהעדר הגנה והתייצבות על בסיס מסירה זו ועל בסיס עדותה לפיה הנתבע ידע על מועד הדיון ובחר שלא להתייצב. בעקבות דברים אלה ניתן פסק דין המחייב את הנתבע לשלם לתובעת את סכום התביעה בצירוף הוצאות משפט.

4.ביום 7.7.15 הוגשה הבקשה שלפני לביטול פסק הדין. הנתבע טען כי מעולם לא קיבל את כתב התביעה או את ההזמנה לדיון. הנתבע טען כי ביום 30.6.15 קיבל לכתובת מגוריו כפי שהיא מופיעה בתביעה המעודכנת במשרד הפנים את פסק הדין. לגופו של עניין טען הנתבע כי ביצע את רוב עבודת השיפוץ כפי שסוכמה עם התובעת ולא קיבל תשלום. לפיכך הודיע הנתבע לתובעת שלא ימשיך בעבודת השיפוץ ללא תשלום. הנתבע טוען כי ביצע את העבודות בדירת התובעת יחד עם אביו, וסילי, ועובד נוסף בשם אלכס, אשר יוכלו לאמת את נכונות טענותיו. הנתבע טוען כי על התובעת לשלם לו בעבור העבודה שבוצעה 3,500 ₪ וכן להחזיר לו הוצאות הכנת כתב ההגנה ולפצות אותו על נזק כספי ונפשי בסך של 5,000 ₪. לבקשה צורף נוסח של כתב הגנה וכן צילום של תעודת הזהות של הנתבע.

5.ביום 9.8.15 הוגשה תגובת התובעת לבקשה. התובעת עומדת על כך שהנתבע גר ברחוב העלייה השנייה 17 ב ולא כפי שמופיע במשרד הפנים. התובעת טוענת כי היא מסרה בעצמה את פסק הדין לאשתו של הנתבע יוליה, ביום 25.6.15 אבל יוליה סרבה לחתום על קבלת המסמך. לגופו של עניין נטען כי הם קיבלו מקדמה ע"ס 1,000 ₪ ביום הראשון, הביאו איתם רק חצי דלי צבע וגבס וביצעו עבודה באיכות ירודה ביותר. בערב ראש השנה רצו המשפצים לבחור ציפוי לדלתות ולקחו אותנו מגרנד קניון לקריות שם הציפוי היה יקר ולכן קנו רק צבע למסגרות של הדלתות. נטען כי המשפצים אמרו שיותר זול בקרית אליעזר ושם ולא נמצא ציפוי אבל היה בנק ולכן אחד המשפצים ביקש מהתובעת להוציא את כל הסכום שנשאר לתשלום מלא כיוון שזה ערב חג ולא נשארה עוד הרבה עבודה. התובעת משכה 3,000 ₪ מהבנק ונתנה למשפצים אשר הבטיחו לתת קבלה אחרי החג ונעלמו. טענות התובעת נתמכו בשני מכתבים בשפה הרוסית של עדות אשר ביקשו שלא למסור את הפרטים שלהם למשפצים כיוון שהן מפחדות. המכתבים הוגשו בצירוף תרגום לעברית. כמו כן צורפו תמונות לא ברורות של השיפוץ.

6.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי יש לבטל את פסק הדין מחובת הצדק ללא צו להוצאות.

7.כפי שהבהרתי לתובעת כבר במסגרת הדיון מיום 25.6.15 כי כאשר ניתן פסק דין בהעדר הגנה על בסיס מסירה למען הרשום של הנתבע כאשר לא הוכח כי המסירה הגיעה ליעדה בפועל. הנתבע יכול בקלות להביא לביטול פסק הדין. כך ארע בפועל לאחר שהנתבע הכחיש קבלת התביעה טרם מתן פסק הדין והכחשתו לא נסתרה.