ת"ק 43257-06-13 שרון נ' כרטיסי אשראי לישראל בע"מ

בפניי תביעת התובע על סך 10,630 ₪ כנגד הנתבעת.

לטענת התובע במהלך טיול לרומניה בינואר 2013 רכש במועדון מקומי בקבוק משקה במחיר של 60 ליי (מטבע מקומי) ונאלץ להשתמש בכרטיס האשראי בשל העדר מזומנים בידו.

התובע הבחין כי המוכרת הקישה מספר מרובה מידי של הקשות על מכשיר הסליקה וביקש לעיין בשובר וסירב לחתום על השובר ואף ביקש לבטל החיוב. לטענת התובע הסכום הרשום בשובר היה ע"ס 600 ליי (עפ"י הרשום בכתב התביעה) (יצויין שעפ"י השוברים אשר צורפו לכתב ההגנה המדובר ב 6,000 ליי וכך גם עפ"י עדותו של התובע בבית המשפט).

לאחר דין ודברים במקום הסכימו עובדי המקום לתקן החיוב ל60 ליי ולשם כך נדרש להם שוב כרטיס האשראי אותו העבירו בשנית, התובע דרש העתק שובר אך הורחק מהמקום מבלי לקבל מאומה.

התובע, אשר חשש מהחיוב שבוצע פנה לנציגי הנתבעת מספר שעות לאחר מכן ונציג הנתבעת מסר לו כי הוא רואה שתי עסקאות מהלילה שחלף, האחת בסך 6,800 ₪ והשנייה 680 ₪. לטענת התובע נאמר לו כי תרמיות מסוג זה נפוצות וכי במקרים דומים חיובים בוטלו. התובע התקשר עוד מספר פעמים לנציגי הנתבעת בעניין ועודכן כי החיובים טרם נקלטו ובשלב זה לא ניתן לעשות מאומה, אך מאחר ועסקאות אלה טרם נקלטו בעוד שעסקאות מאוחרות יותר נקלטו, יתכן ולא יתבצע חיוב בגינן.

בסופו של יום חויב התובע בסך 7,600 בגין העסקאות הנדונות. התובע ביקש לבטל החיוב אך הנתבעת סירבה ונציגיה טענו בפניו שעל גבם מופיעה חתימה . התובע מוסיף וטוען כי חיובים אלה חורגים מחיוביו הרגילים של התובע וכי הנתבעת סירבה לבטל החיובים על אף שפנה אליה מיד לאחר קרות האירוע.

לטענתו, פעלה הנתבעת בניגוד לסעיף 9(ב) לחוק כרטיסי חיוב תשמ"ו- 1986 (להלן: החוק).

לטענתו התנהלות הנתבעת גרמה לו לעוגמת נפש רבה.

התובע תובע סך של 7,598 ₪ בצירוף ריבית בשיעור הריבית החריגה ממועד החיוב בסך 532 ₪ או הפרשי ריבית והצמדה כחוק, וכן פיצוי בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו בסך מוערך של 2,500 ₪, בצירוף הוצאות משפט.

לביסוס תביעתו הגיש התובע את פירוט חיובי האשראי בו מופיעים החיובים שבמחלוקת, את השוברים נשוא העסקאות שבמחלוקות הנחזים כחתומים, כאשר לטענתו החתימה איננה חתימתו ומסמכים נוספים.

בעת עדותו בבית המשפט חזר התובע על טענותיו ואף הוסיף כי נדרש להקיש קוד על גבי מכשיר הסליקה בגין העסקאות הנדונות, אך לטענתו על גבי מכשיר הסליקה עליו הקיש לא ניתן לראות את סכום העסקה.

התובע אף הציג את נ/1 שהינה דוגמת חתימתו מהבנק, אשר שונה לחלוטין מהחתימה ע"ג השוברים אשר התקבלו מבית העסק מולו בוצעו העסקאות הנדונות ברומניה.

מטעמו של התובע העיד ביום 24.7.14 בפני חברו של התובע, מר מיכאל משיח, אשר היה עמו בעת האירוע.

לדברי מר משיח, בסביבות השעה 2:00-3:00 (לציין כי בטעות הוקלדה השעה כ- 14:00-15:00 בפרוטוקול ואני מורה על תיקונו בהתאם), ראו בר מסעדה שהיה פתוח, הזמינו אוכל ושילמו במזומן כאשר ביקשו להזמין בקבוק שתייה ואזל הכסף המזומן שברשותם שילמו בכרטיס האשראי של התובע.

לדברי העד בעת התשלום בכרטיס האשראי ראו התובע והעד כי המוכרת מקישה מספר רב מידי של פעמים ע"ג מכשיר הסליקה וזה נראה חשוד. כן מסר שהתובע לא התבקש לחתום על השובר. העד לא זכר אם התובע הקיש את הקוד האישי שלו על גבי מכשיר הסליקה, לטענתו ע"ג מכשיר הסליקה לא היה רשום סכום העסקה.

לטענתו, כאשר ביקשו לבטל העסקה הגיע בעל המקום. העד אף אישר כי התובע השתמש במכשיר הנייד של העד לצורך ביצוע שיחות לנתבעת לאחר המקרה.

להשלמת התמונה יצוין כי הנתבעת העבירה לתובע ולבית המשפט את תמלילי השיחות אותן ביצע התובע לאחר האירוע עם נציגי הנתבעת, אשר סומנו נ/1.

לטענת התובע, תמלילי השיחות תומכים בתביעתו ודינה להתקבל.