ת"ק 43245-09-13

מונחות בפני תביעה קטנה ותביעה שכנגד, אשר עניינן תשלום נזקי רכוש שנגרמו לרכב התובע (מר יגאל מליחי) ולרכב הנתבעת 2 (אלבר ציי רכב (ר.צ.) בע"מ), בעקבות תאונת דרכים מיום 25.5.13 (להלן: "התאונה"). התאונה התרחשה ביום שבת, בשעה 11:00 או בסמוך לכך, בכביש 6 בסמוך למחלף אייל. בפתח הדברים אציין, כי לתאונה לא היו עדי ראיה. התקיימו לפני שני דיונים (ביום 30.10.14 וביום 13.5.15). במהלך הדיונים נחקרו לפני התובע, הנתבע 1 ושוטר מתנדב, מר יהורם מאור. בגדרי הדיון מיום 13.5.15 הסכימו הצדדים כי פסק הדין יינתן על בסיס המסמכים שהוגשו בתיק והעדויות שנשמעו, עם הנמקה קצרה ובסיסית, בהתאם לסעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. לאחר עיון במסמכי התיק, לרבות ממצאי חקירות העדים ובכלל זה עדותו של השוטר מר יהורם מאור, תוך שאני לוקחת בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ותוך עיון בתמונות הנזק הצבעוניות של רכבי הצדדים המעורבים, אשר הוגשו לעיוני במהלך ישיבת 13.5.15, באתי לכלל מסקנה, כי יש לקבל את התביעה העיקרית בחלקה ולדחות את התביעה שכנגד. ראיתי לקבל את גרסת מר יגאל מליחי באשר לנסיבות התאונה ותיאור אופן התרחשותה, ולהעדיף אותה על פני גרסת מר זוהר רבינוביץ. ניתוח הראיות מביא אותי לקבוע כי גרסת מר מליחי הגיונית, משכנעת ומוצקה יותר מגרסת מר רבינוביץ, ואבאר: ראשית, רכבו של מר מליחי הוסע בנתיב הימני. מן הראיות עלה, כי הכביש היה פנוי בשבת בבוקר, ולמר מליחי לא הייתה סיבה לעבור לנתיב האמצעי, משום שלא מיהר להגיע ליעדו בנתניה. מנגד, בסעיף 4 לכתב ההגנה נטען, כי רכבו של מר רבינוביץ הוסע בנתיב האמצעי והחל לעקוף את רכב התובע. רואים אנו, כי מי שהחיש את מהירות הנסיעה היה מר רבינוביץ ולא מר מליחי. סביר ומתקבל יותר על דעתי לקבוע, כי במהלך העלאת מהירות הנסיעה, לצורך ביצוע העקיפה והשלמתה "נצמד" רכבו של מר רבינוביץ אל רכבו של מר מליחי, וכתוצאה מכך אירעה התאונה. שנית, מוקדי הנזק ואופיים תומכים, לטעמי, באופן ברור יותר בגרסת מר מליחי.

ניתן לראות בתמונות הצבע של הרכבים, כי רכבו של מר מליחי ניזוק באופן ממוקד בכנף האחורית השמאלית ולאחר מכן בחזית הרכב, בעוד הפגיעה ברכבו של מר רבינוביץ הינה פגיעה מתמשכת לכל אורך כנף ימין. שלישית, מסתבר בעיני יותר לקבוע, כי במידה ורכבו של מר מליחי היה מאבד שליטה, וסוטה אל הנתיב האמצעי, היה הוא מסתובב שמאלה נגד כיוון השעון ולא מסתובב ימינה ופוגע במעקה הבטיחות שבימין הדרך, כפי שאירע בפועל. כיוון ההדיפה של רכב מר מליחי תומך באופן מובהק בגרסה לפיה, רכבו של מר רבינוביץ הוא זה שפגע ברכבו של מר מליחי בעת השלמת ביצוע עקיפה וגרם לו לפגוע במעקה הבטיחות בימין הדרך.

אשר על האמור, הנני מקבלת את התביעה העיקרית בחלקה (ללא רכיב עגמת הנפש), ומחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע סכום של 5,285 ₪, בתוספת ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום 29.9.13 ועד למועד התשלום המלא בפועל. כמו כן יישאו הנתבעים בהוצאות המשפט של התובע (החזר אגרה והוצאות הדיונים) בסכום כולל של 500 ₪.

אני דוחה את התביעה שכנגד בלא לעשות צו נוסף להוצאות.

המזכירות תואיל להמציא את פסק הדין אל הצדדים, בדואר רשום + אישור מסירה.

ניתן היום, י"ח תמוז תשע"ה, 05 יולי 2015, בהעדר הצדדים.