ת"ק 43231-12-14

בפני תביעה כספית על סך 17,350 ₪ ותביעה כספית שכנגד על סך - 5,385 ₪ שעניין כל אחת מהן הינו הפרת תנאי הסכם שכירות שנחתם בין שוכר הדירה, התובע בן שמואל מקחיניאן (הוא הנתבע שכנגד) לבין משכיר הדירה הנתבע עמית עמנואל ירון (הוא התובע שכנגד), חוזה שכירות לו ערבים הנתבעים שכנגד 2 ו-3 (נוריאל מקחיניאן וידידיה מהצרי).

בעדותו בבית המשפט ציין התובע, בן שמואל מקחיניאן, הדברים הבאים:

"אני חוזר על כל האמור בכתב ההגנה והמסמכים שצירפתי לכתב ההגנה כולל תמונות ורוצה לספר כדלקמן: אנו נכנסו למושכר על פי הסכם שכירות שנערך בינינו לבין הנתבע. תקופת השכירות הייתה למשך שנה. חוזה השכירות נחתם ביום 31.01.13 והוא היה למשך שנה כשתחילתה ביום 10.02.13 וסיומה ב-10.02.14. חודשיים לפני מועד פינוי הדירה, ביקשתי כאמור לצאת מהדירה לפני תום תקופת החוזה. החוזה היה אמור להסתיים ב-10.02.14. נפגשתי עם הנתבע במקום מסוים שקבענו ברעננה וביקשתי מהנתבע שיאפשר לנו לצאת מהדירה לפני המועד שנקבע בחוזה. אנו רצינו לפנות את הדירה לפני המועד שנקבע בחוזה, בגלל שהשכירות שלנו הייתה במבנה קרוואן בסמוך לדירה שבה התגורר הנתבע והנתבע החל לעשות שיפוצים במבנה שבו הוא התגורר והשיפוצים הפריעו לנו. כבר בשעות המוקדמות של הבוקר, בסביבות 06:00 בבוקר התחילו קידוחים מתחת לקרוואן.

כלומר, השיפוצים שנעשו ביחידת הדיור שבה גר הנתבע, היו בסמוך מאוד לחלון הקרוואן שבו אנו התגוררנו ושכרנו ואני צירפתי לתביעה תמונות המעידות על כך. לכן, היה רעש ואי אפשר היה להמשיך לגור שם. תהליך הבניה החל לפני שאשתי ילדה את הבן הבכור והמשיך גם לאחר מכן. בהתחלת תקופת ההיריון אשתי לא רצתה שייווצר קשר לא נעים עם הנתבע ורק ניגשנו כל יום לנתבע וביקשנו ממנו להפסיק את הקידוחים שסמוכים מאוד ליחידת הדיור שלנו. אנו גרנו בקרוואן וכל קידוח היה מרעיד את המבנה בו התגוררנו. כתוצאה מהקידוחים שנעשו, נוצר בור בעומק של 35 ס"מ שהיווה סיכון וכתוצאה מכך, נמנע מקרובים שלנו להגיע אלינו הביתה כי המצב היה בלתי נסבל. התחיל להיווצר מצב של אתר בנייה מסביב לבית וזה היווה סיכון של ממש, לנו, לילדנו ולמבקרים שלנו. אני מגיש תמונה – מוגשת ומסומנת ת/1. אני פגשתי את הנתבע כפי שציינתי ורצינו להקדים את מועד פינוי המושכר והנתבע לא הסכים. כך שנאלצנו להישאר במושכר עד תום תקופת השכירות. על פי חוזה השכירות, מיד בתחילת השכירות אני מסרתי לנתבע, שהוא המשכיר, צ'קים עבור כל חודש על תקופת השכירות. התקופה היה מידי חודש בחודשו ואני מסרתי 12 צ'קים. 2 הצ'קים האחרונים, דהיינו לחודש אוקטובר ונובמבר 2013, לא נפרעו. המשכיר הפקיד אותם והם לא נפרעו והם חזרו מהבנק מבלי ששולמו, כי אני נתתי הוראה לבנק לא לכבד אותם. לכן, בפועל, לא שילמתי דמי שכירות לחודשים אוקטובר נובמבר 2013.בהתחלה, נתתי הוראה לבנק לבטל את הצ'ק הראשון לאוקטובר 2013 ולא שילמתי, כי החלטתי לא לשלם את הצ'ק הזה בגלל הרטיבות שהייתה בדירה ובגלל הסבל שעברנו בדירה. לאחר שביקשתי מהנתבע לסדר את כל הליקויים, לא נענינו. כדי שאקבל יחס ולתת לעצמי זיכוי על כל הנזקים האלה, אז ביטלתי את הצ'ק הראשון, דהיינו, את הצ'ק לאוקטובר 2013. הצ'ק לחודש נובמבר 2013 – גם לא שילמתי אותו ונתתי הוראה לבנק לבטל אותו, כי אני חשבתי שהנתבע יבוא לקראתי ויתקן את הליקויים אחרי שביטלתי את הצ'ק הראשון, אך בגלל שהוא לא עשה זאת, אני ביטלתי את הצ'ק השני בנובמבר 2013, זאת משום שהנתבע שלח לי מכתב מעו"ד שאני אפנה את הבית ואני לא יודע למה הוא שלח לי מכתב מעו"ד, למרות שגם אני לא שילמתי עבור חודש אוקטובר 2013 בגלל כל הבעיות שהיו. אני למעשה רציתי להסתדר עם הנתבע ופניתי אפילו לעו"ד שלו ואמרתי לעו"ד שלו שאני אשלם עבור חודשים אוקטובר נובמבר 2013 שלא שילמתי ובסופו של יום, באמצעות עוה"ד שלי שאמר לי שאני צריך לשלם את תשלום שכ"ד לשני החודשים הללו, אז נתתי לנתבע צ'ק עבור שני חודשי השכירות האחרונים אוקטובר נובמבר 2013 והצ'קים האלה נפרעו, אבל לא הוחזרו לי הצ'קים הישנים ואני מבקש שהצ'קים הישנים המקוריים שחזרו מבלי ששולמו – יוחזרו לי. אני טוען שעל הנתבע לשלם לי את סכום התביעה שהגשתי, שסכום זה כולל סך של 3,150 ₪ על הפרת תנאי חוזה השכירות, סך של 3,600 ₪ בגין אי טיפול במושכר על ידי הנתבע ואני תובע גם עוגמת נפש בסך של 8,500 ₪, השגת גבול בסך של 1,500 ₪ והוצאות בסך של 600 ₪. אני מבקש לדחות את התביעה שכנגד שהוגשה נגדי. לפני שסיימתי את תקופת השכירות ושקיבלתי את המכתב מעוה"ד של הנתבע, קיבלתי מכתב שאני צריך לשלם למושכר ושהסכומים הזויים ואני רואה גם שזה מופיע בתביעה שכנגד ואני רוצה לומר שכל הבית כפי שהחזרתי אותו היה תקין ולא היו אף נזקים וכל הארונות הוחזרו תקינים. כמו כן, לא נגרמו על ידי נזקים. אני אומר ששיפוצניק של הנתבע נכנס לדירה שלי לפני שעזבנו את הדירה ללא אישור ממני. זה קרה ביחד עם הנתבע. כשהתקשרתי לשיפוצניק הזה כדי לדעת איך הוא נכנס לבית, הוא אמר לי שהנתבע הכניס אותו לבית. כל זאת קרה ללא רשותי. אני מבחינתי טוען, שכל עוד הדירה הייתה בשכירות על ידי וברשותי ואני שילמתי את דמי השכירות, לא היה מקום להיכנס לדירה ללא רשותי. אני גם מציין וחוזר ואומר שלא השארתי נזקים לדירה הזו. אני אומר שיש לי תמונה של הבית שלמעשה נכנסו אליו ופרצו אליו ויש חלון פתוח – התמונות מוגשות ומסומנות ת/2, ת/3 ו-ת/4. מבקש לקבל את התביעה שלי ולדחות את התביעה שכנגד".

בחקירתוה נגדית לשאלה "אתה טוען שהיית שנה בדירה ושכחת לציין שנטשת את הדירה חודש לפני תום תקופת השכירות ללא תשלום" השיב "לגבי נטישת הדירה, אני רוצה להגיד שזה לא אמור לעניין את הנתבע כל עוד אני משלם דמי שכירות אם אני נוטש את הדירה אם לאו. אני אומר שלא נטשתי את הדירה. אני מבחינתי נשארתי בבית ושילמתי". לשאלה "האם שילמת דמי שכירות לחודש ינואר 2014? אני אומרת לך שאתה לא שילמת דמי שכירות לחודש ינואר 2014 כי החוזה היה עד ה-10.02.14 והצ'ק האחרון חזר" השיב "נכון שהצ'ק לדמי השכירות לחודש ינואר 2014 חזר ולא שולם על ידי, אבל בהמשך, כשעורך הדין של הנתבע פנה אליי בעניין זה אני שילמתי את הצ'ק לינואר 2014 וזאת עשיתי בתאריך 13.02.14. כלומר, לאחר תום תקופת השכירות. אני רוצה להגיד שרציתי לשלם את הצ'ק הזה עוד הרבה הרבה לפני, אבל כשניגשתי לנתבע כדי לשלם, הוא לא התייחס ושלח לי מסרון שאני אגש לעו"ד שלו וכך עשיתי". לשאלה "אתה אומר שאתה נתת הוראת ביטול לגבי הצ'ק האחרון של חודש ינואר 2014 ואני אומרת לך שזה לא נכון, אלא שהצ'ק הזה חזר בגלל חוסר כיסוי בבנק. אני מפנה לנספח 2 לכתב ההגנה".

השיב "אני אישית התקשרתי לבנק וביטלתי את הצ'ק. מבחינתי שיחזור בגלל שקיבלתי מכתב מעורך דינו של הנתבע שלא לפנות לנתבע בעצמו אלא לעורך דינו". לשאלה "אני אומר לך, שהצ'ק האחרון שהיית צריך לשלם על פי חוזה השכירות לחודש ינואר 2014 היה צריך להיות ע"ס 3,150 ₪ ואתה מסרת לעורך הדין שלי אחרי שהצ'ק שלך חזר מהבנק מבלי שנפרע, צ'ק אחר ע"ס 3,000 ₪ בלבד, כלומר, עשית דין לעצמך והורדת 150 ₪ וזה לא על פי החוזה וגם לא שילמת את העמלה שהבנק גבה על סך 17.50 ₪ על זה שהצ'ק הקודם שלך חזר בגלל חוסר כיסוי" השיב "מדי חודש בחודשו הוסכם ביני לבין הנתבע שדמי השכירות החודשיים יהיו בסך של 3,000 ₪ ולא 3,150 ₪. נכון שבפועל שילמתי כל חודש 3,150 ₪ על פי חוזה השכירות. כשניגשתי לעו"ד אחרי שהצ'ק שלי ע"ס 3,150 ₪ האחרון לינואר 2014 חזר, אז העו"ד תומר שזר אמר לי לשלם סכום של 3,000 ₪ וזה מה ששילמתי. האם אחרי ששילמתי 3,000 ₪ הייתה לי בעיה לשלם עוד 150 ₪? זה מגוחך". לשאלה "אתה מצייר פה תמונה שמאוד סבלת ואתה מדבר על תנאי מגורים מחפירים ואני שואל אותך שיש בחוזה שכירות שלך סעיף שיש לך אפשרות להביא שוכר חלופי. למה לא פנית אלינו בכתב ודרשת ולא דיברת על תנאים מחפירים. אתה מעולם לא התלוננת על כך ולא הבאת דייר חלופי. אני אומר לך שכל הדברים האלה, שאתה אומר, זה רק בגלל שלא עמדת בתשלומים. אני מפנה לחוזה השכירות" השיב "לא היה ולא נברא. כל יום אשתי הייתה מדברת ומתקשרת עם עובדים שהיו בשטח ואני אומר שהעובדים עבדו אצל הנתבע בשטח והם הפריעו לנו במגורים ולא נתנו לנו מנוחה בין השעות 14:00-16:00".

עדה מטעם הנתבע אישתו דניאל אלישבע ורון, ציינה בעדותה הדברים הבאים:

"אני חוזרת על כל האמור בכתב ההגנה ובתביעה שכנגד. אני מציינת שנחתם חוזה שכירות לשנה עם התובע והתובע לא קיים את חוזה השכירות. הוא נטש את המושכר סביב ה-15.01.14. התובע טען היום שהוא אמר שהוא רוצה לפנות את הדירה חודשיים לפני תום תקופת השכירות ואני מפנה לנספח 3 לכתב ההגנה, שעליו חתומים שני השוכרים, כלומר: התובע ואשתו ושם כתוב שהם מתחייבים לפנות את המושכר בתאריך הנקוב בחוזה 10.02.14 והם לא מממשים את האופציה שניתנה להם בחוזה השכירות. דבר זה מראה שלא היה להם רע במושכר בתקופת השכירות, כי אם היה להם רע, אז הם בוודאי מבקשים לפנות את הדירה קודם לכן או מממשים את האופציה שלהם. לאורך כל תקופת השכירות, התובע ואשתו לא עמדו בתשלומים עפ"י חוזה השכירות. כל פעם הם ביקשו לדחות את מועדי התשלומים או לשלם במזומנים במקום הצ'קים וכפי שציינתי, צ'קים של חודשיים לא שולמו בכלל והמדובר בחודשים אוקטובר נובמבר 2013. היה חודשיים פיגור. פנינו אליהם מספר פעמים לשלם ובסופו של דבר התובע הביא צ'ק של אבא שלו לתשלום החודשים אוקטובר נובמבר 2013 ומסרנו את הצ'קים הישנים לתובע עצמו באותו מעמד שהוא מסר לנו צ'ק של אבא שלו לתשלום החודשים אוקטובר נובמבר 2013 והשכירות נמשכה. גם אנו זוג צעיר ואנו סומכים על הצ'קים האלה כדי לשלם את התשלומים שאנו צריכים לשלם בדירה שכורה שאנו שכרנו. גם לנו הייתה תינוקת. בחודש ינואר 2014 שוב התובע לא שילם בזמן את מה שמגיע מהתובעים על פי החוזה. הצ'ק חזר מהבנק בציון שאין כיסוי, לא היה לו כסף בבנק. כל הזמן התובע ביקש דחיות בתשלום הצ'קים ולא שילם במועד ובאוקטובר נובמבר 2013 כשהתובע לא שילם את דמי השכירות כפי שנקבעו, זו הפרת חוזה. בינואר 2014 שוב הפר התובע את החוזה בכך שלא שילם את הצ'ק האחרון שהיה אמור להיפרע ב-10.01.14. התובע לא ביטל את הצ'ק הזה בבנק, אלא הצ'ק הזה חזר בציון "אין כיסוי" כפי שהבנק קבע. צירפתי את הצ'ק הזה כנספח 2 להגנה וצילמתי את שני הצדדים של הצ'ק הזה. בקשר לטענות התובע שנוגעות לבנייה, מדובר בבית שבעת כריתת חוזה השכירות, הוא היה בבנייה בעת שהתובע שכר את הבית, הוא ראה וידע שמדובר בבית בבנייה, בשלבי בנייה ושבונים אותו. לא בנו בבית מרתף ולא בנו בריכה. מדובר בבית שנמצא בשיפוץ והתובע ידע על זה בעת כריתת חוזה השכירות, כך שטענותיו לגבי בנייה שהפריעה לו, לא נכונות. הוא ידע זאת מראש בעת כריתת החוזה ובגלל זה מחיר השכירות שבחוזה השכירות היה נמוך. אנשים שוכרים דירות גם בבניינים שיש להם בנייה של דירות או שיפוצים של דירות והעבודות בנייה נעשו בשעות מקובלות ולא הייתה שום בעיה. אם היה לתובע ולמשפחתו רע, היה לו סעיף בחוזה שהוא יכול לפנות את הדירה ולהביא שוכר חלופי, דבר שהוא לא עשה ולא חשב לעשות. אני מבקשת וכך גם בעלי מבקש לדחות את התביעה שהגיש התובע ולקבל את התביעה שכנגד. אני רוצה לציין שלא הייתה אף פעם תלונה נגד בעלי ומעולם הוא לא נכח במשטרה ולא קראו לו למשטרה ומכל מקום, ברגע שהתובע הפר את הסכם השכירות ונטש את הדירה ואף לא שילם את התשלומים המגיעים ממנו, אז יכולנו להיכנס לדירה ואני מפנה לסעיף 7 (ד) לחוזה ולאמור בו שמתיר לנו להיכנס לדירה על מנת לראות את הנזקים. כמו כן, אנו פנינו אל התובע מספר פעמים שיאפשר לנו להיכנס לדירה. התובע לא אפשר לנו להיכנס לדירה ולא שילם, נטש את הדירה ואז פעלנו לפי החוזה, לפי סעיף 7 (ד). בתביעה שכנגד תבענו גם את שני הערבים ששמותיהם: נוריאל מקחיניאן שהוא אביו של התובע ומהצרי ידידיה שהוא הגיס של אשת התובע. אני מציינת שהערבים שהם הנתבעים שכנגד 2 ו-3, נוריאל מקחיניאן ומהצרי ידידיה הוזמנו כדין לדיון המשפטי ונמסרו להם כתבי הטענות, זאת על פי אישורי המסירה המצויים בתיק בית המשפט ולכן משלא התייצבו לדיון ולא הגישו כתבי הגנה, אני מבקשת לחייב אותם בסכום התביעה שכנגד שהוגשה על ידי בעלי. בתביעה שכנגד, לאורך כל התקופה, היו בקשות חוזרות ונשנות לעניין הפיגורים בתשלומים. 4,500 ₪ עבור תיקון הנזקים שנגרמו ביחידת הדיור. לקחנו 2 הצעות מחיר והסתמכנו על הצעת המחיר הנמוכה יותר. מדובר בנספחים 4 ו-5. השוכר ללא ידיעתנו צבע את הקירות בצבע אפור שזה היה נראה כמו מקלט. אנו היינו צריכים לצבוע ב-5 שכבות של צבע לבן. התובע לא קיבל אישור לצבוע את הדירה בצבע אחר. אנו שילמנו 885 ₪. אנו שילמנו לעו"ד עבור טיפול, שעה שהצ'ק האחרון חזר ללא כיסוי".

בחקירה הנגדית לשאלה "לגבי הצבע של הדירה, אני רוצה להגיד לך שבכניסתי לבית, הנתבע נכנס אלי הביתה ואף החמיא לי על הצבע של הדירה, כי לפני כן, הבית היה צבוע בצבע וורוד כתום כזה וזה היה נראה כמו בית בושת. הצבע שנצבע על ידי, היה צבע אפור בהיר וקיבלתי אישור מהנתבע לעשות זאת" השיבה "אני אומרת שלא קיבלת אישור מאף אחד מאיתנו בכתב". לשאלה "לגבי ההמחאות, אני אומר שמסרתי במקום הצ'קים של החודשים אוקטובר נובמבר 2013, צ'ק אחר ולא קיבלתי חזרה את הצ'קים המקוריים שנתתי עבור החודשים אוקטובר נובמבר 2013 ושלא נפרעו" השיבה "כן קיבלת חזרה. יש לי 3 צ'קים של בטחונות שיש לי עליהם זכות עיכוב. אלה צ'קים שלא החזרנו לך, שכן אלו הם צ'קים לביטחון שניתנו על פי חוזה השכירות, ביטחון שתשלם את כל הסכומים המגיעים לך, כולל הנזקים". לשאלה "אני אומר לך, שאני לא צריך לעשות שום שיפוץ בדירה הזו, כי החזרנו את הדירה במצבה כפי שקיבלנו אותה" השיבה "היו נזקים". לשאלה "אני אומר לך, שרציתי להביא דיירים חלופיים, אך כשהם ראו את הדירה כפי שראו את מצבה, הם לא רצו לקחת אותה" השיבה "מעולם לא הבאת דייר חלופי במקומך".

מודגש כי הנתבעים שכנגד 2 ו-3 לא הגישו כתב הגנה ולא התייצבו לדיון שנקבע אם כי עיון ברישומי מחשב בי המשפט מלמד שישנם אישורי מסירה המעידים לכאורה שקבלו את כתב התביעה וההזמנה לדיון שנקבע. משכך התקיים הדיון בהעדרם ובהעדר כתב הקגנה מטעמם לתביעה שכנגד שהוגשה נגדם.