ת"ק 43228-12-15 ז. נ' איכות קייטרינג שולץ 1997 בע"מ

1.הנתבעת הקימה דוכני מזון בשם "ישר מהסיר" במרכז מסחרי במודיעין (להלן: "המקום"). התובעת, שהינה חולת צליאק, הגיעה למקום ורכשה פלפלים ממולאים באורז מאחד מדוכני המזון. לטענתה הבהירה שהינה חולת צליאק בטרם הרכישה ונמסר לה על ידי אחד המוכרים שהפלפלים הממולאים אינם כוללים גלוטן. לטענתה, בדיעבד, לאחר שכבר אכלה מהפלפלים בביתה, הבחינה שהאורז כולל בתוכו אטריות, קרי, סוג מזון המכיל גלוטן. מהפלפלים הממולאים אכלה גם בתה שגם היא חולת צליאק. בעקבות כך, שתיהן סבלו מכאבי בטן, שלשולים והקאות במשך יומיים. מכאן התביעה לחייב את הנתבעת בתשלום פיצויים עבורה. 

2.התובעת טענה שחזרה למקום, מספר ימיים לאחר מועד הרכישה, שוחחה עם האחראי על הדוכן שממנו רכשה את הפלפלים הממולאים ואף הקליטה את השיחה עימו. התובעת צירפה את תמליל השיחה, כאשר מהתמליל ניתן ללמוד שהטבח שהכין את הפלפלים הממולאים הוסיף את האטריות באורז על דעת עצמו בניגוד לאופן שבו בושלו הפלפלים הממולאים בעבר לצורך מכירתם במקום. התובעת הוסיפה שרכשה בעבר מאותו מקום פלפלים ממולאים, ואשר לא הכילו שאריות גלוטן.

3.נציג הנתבעת טען שמעולם לא הוצב מעל דוכני המזון שבמקום וגם לא במקומות אחרים שבהם מוצבים דוכני מזון של הנתבעת, שלט הנושא את הכיתוב "ללא גלוטן" בנוגע לסוגי המזון השונים שנמכרים בדוכני הנתבעת. לטענתו, דוכני המזון במקום מוצבים אחד ליד השני וברובם יש מזונות שכוללים גלוטן, כגון מאפים ומוצרי בצק שונים. בנוסף, טען שכל דוכני המזון במקום הוקמו מכוח רישיון עסק שניתן לנתבעת כדין ומעולם לא נדרשה למכור מזון הנושא את הכיתוב "מכיל גלוטן", כתנאי לקבלת רישיון עסק להקמת דוכני המזון.

4.התביעה שבפני מעוררת את השאלה המשפטית האם קיימת חובה על מי שמוכר מזון מוכן ובלתי ארוז כגון: דוכני אוכל, שירותי הסעדה (קייטרינג), מסעדות, בתי קפה, מאפיות, קונדיטוריות ועוד, להציב סימון על אותו מזון שהוא "מכיל גלוטן". ככל שייקבע שקיימת חובת סימון כזו, אזי משמעות הדברים היא שקיימת חובת זהירות מושגית, מכוח עוולת הרשלנות בדיני נזיקין, של בעלי עסקים כדוגמת אלה שציינתי, כלפי כלל ציבור חולי הצליאק, להזהירם שהמזון שנמכר בעסקים אלה "מכיל גלוטן". ככל שיקבע שלא קיימת חובת סימון כזו, אזי, יש לדחות את התביעה.

5.סוגיית הסימון של מוצרי מזון שונים עם כיתוב מתאים המזהיר את הציבור מפני הימצאות רכיבים אלרגניים שונים בתוכם, בין גלוטן ובין רכיב אלרגני אחר, טרם זכתה לחקיקה מקיפה והנושא עדיין נמצא בדיונים שונים בבית המחוקקים. ראו למשל הדו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שעניינו "סימון גלוטן במוצרי מזון והשפעתו על חולי צליאק" (נכתב על ידי: אורלי אלמגור-לוטן ו-אתי וייסבלאי, מיום יח' בטבת תש"ע, רביעי בינואר 2010) (להלן: "דוח סימון גלוטן"). וכן ראו דו"ח נוסף של מרכז המחקר והמידע של הכנסת "סימון מוצרי מזון – סקירה משווה" (נכתב עד ידי מריה רבינוביץ', כ"ד בשבט תש"ע, 8 בפברואר 2010).

6.יובהר תחילה כי חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) תשע"ו-2015 אינו חל על המקרה שבפני וזאת מן הטעם הפשוט שחוק זה יכנס לתוקף רק ביום 30.9.2016 (ראו סעיף 319(א) לחוק וכן קובץ תקנות, תשע"ו מס' 7664 מיום 30.05.2016, עמ' 1184). לפיכך, אדון רק במצב המשפטי עובר למועד כניסתו לתוקף של החוק הנ"ל ואשר רלבנטי לתביעה שבפני.

7.סעיף 3(2א) לפקודת בריאות הציבור (מזון) [נוסח חדש] תשמ"ג-1983 ( להלן: "הפקודה") הסמיך את המנהל הכללי של משרד הבריאות להתקין תקנות שקובעות "הוראות בדבר סימון הימצאות גלוטן במזון". המנהל הכללי של משרד הבריאות התקין את תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון גלוטן) תשנ"ו -1996 (להלן: "תקנות סימון גלוטן"). תקנה 2 לתקנות סימון גלוטן קובעת כדלקמן:

"לא ייצר אדם מזון שיש בו או שהוסף לו גלוטן בשיעור העולה על 20 חלקים למיליון, לא ייבואו ולא ישווקו, אלא אם כן צוינו ברשימת רכיבים במזון שם הצמח מקור הגלוטן והמילים "מכיל גלוטן"."

(ההדגשה שלי – ה.א.ש)

8.סעיף 1 לפקודה מגדיר את המילה "מזון" כ-"כל מצרך, זולת סמים או מים, המשמש מזון או משקה לאדם...".