ת"ק 43156-11-12 קמחי ואח' נ' ווינשטיין ואח'

1.לפני תביעה כספית ע"ס 16,000 ₪, לתשלום יתרת שכרו של התובע, קבלן שיפוצים במקצועו, מהנתבעים.

לטענת התובע, הנתבעים הזמינו אותו לבצע בביתם עבודות שיפוצים בחדר האמבטיה בתמורה לסך של 13,000 ₪.

לאחר שהתובע החל בביצוע העבודות נתגלה לו שהקיר הוא קיר חלש והצנרת הינה צנרת הדבקה שלא ניתן להחליפה אלא אם תוחלף כל הצנרת בבית.

התובע ביקש, לאחר שהחליף את החומרים את המקדמה שהובטחה לו אך לטענתו שולם לו סך של 600 ₪, במזומן ושיק ע"ס 2,400 ₪.

כעבור מס' ימים, נזלו מים בדירה בקומת קרקע ובקומה שמעליה לאחר שהופעלה מכונת כביסה ולאחר שהשכנים הפסיקו הפעלת מכונת הכביסה, הפסיקו המים לנזול.

לטענת התובע, הנזילה הינה ישנה של כחצי שנה ומקום הנזילה כוסה בגבס.

מקור הנזילה, לטענת התובע בדירה בקומה א' ולא בדירה של הנתבעים.

התובע מודה שהנתבעים שילמו לרצף ששלח להם, סך של 2,000 ₪, במזומן ונותרו חייבים סך של 9,900 ₪, מאחר והשיק ע"ס 2,400 ₪, בוטל.

2.הנתבעים הגישו כתב הגנה וכתב תביעה שכנגד. התובע הגיש כתב הגנה לתביעה שכנגד.

בכתב ההגנה ובתביעה שכנגד טענו הנתבעים כי התובע לא סיים את העבודות עליהן הוסכם.

התובע הרס את חדר האמבטיה וחדר השירותים והשאיר את הנתבעים להתגורר ב- " אתר בנייה ", בלי שירותים ובלי חדר אמבטיה כאשר כל ציודו מפוזר בבית הנתבעים ובחדר המדרגות. בהמשך, לא התייצב התובע באופן סדיר להמשך העבודות. יתרה מזו, תוך כדי עבודתו גרם התובע לנזק בצינור הביוב הראשי, דבר שגרם לנזילה בבית השכנים.

הנתבעים פנו לשיפוצניק אחר שביצע את השיפוץ בתמורה לסך של 9,000 ₪.

עוד טענו הנתבעים כי הם שילמו לתובע במזומן סך של 6,600 ₪, בנוסף לשיק ע"ס 2,400 ₪, שבוטל.

לנתבעים/התובעים שכנגד, נגרמו נזקים והם תובעים פיצויים בסך של 32,000 ₪.

3.התקיים דיון בפני ביום 14.9.14 בו העידו שני הצדדים והתרשמתי מעדויותיהם באופן בלתי אמצעי.

הנתבעים הגישו מס' תמונות נ'1 – נ'11, המצביעות לטענתם,] על הליקויים והנזקים שנגרמו לדירתם.

התובע טען בעדותו כי סוכם על תמורה בסך של 15,000 ₪, אך חזר ותיקן את עצמו וטען שהוסכם ע"ס 13,000 ₪, שזהו הסכום שהוא עצמו נקב בו בכתב תביעתו.