ת"ק 4309-04-14 סאלם נ' חברת האוטובוסים המאוחדחם נצרת

1.לפני תביעה כספית ע"ס 14,000 ₪.

התובעת הינה סטודנטית באוניברסיטת חיפה שנוהגת לנסוע בימי לימודיה באוטובוסים של הנתבעת מתחנת אלחאנוק לאוניברסיטה.

ביום 13.3.14 הגיעה התובעת עם אביה לתחנת אלחאנוק בה אמור היה האוטובוס של הנתבעת לעצור בשעה 06:55, אך האוטובוס הקדים את המועד והגיע לתחנה בשעה 06:53, דהיינו שתי דקות לפני המועד, כך שהתובעת לא הספיקה לעלות לאוטובוס.

התובעת ביחד עם אביה נסעו ברכב של אביה אחורי האוטובוס מס' תחנות שבהן האוטובוס לא עצר כי התחנות היו ריקות מנוסעים.

חרף צפצוף של אבי התובעת לאוטובוס כדי שיעצור, האחרון המשיך לנסוע עד שהגיע לתחנת המעיין ,בה עצר והעלה נוסעים ובנקודת זמן זו עלתה התובעת לאוטובוס.

התגלעו ויכוחים בין הנהג לבין אבי התובעת, דבר שהכניס את התובעת למצב של מבוכה שבעטיו נפל לה טלפון נייד שהלך לאיבוד.

התובעת חיפשה את הכרטיס הסמסטריאלי אך לא מצאה אותו. הנהג עצר את האוטובוס ואמר לתובעת כי הוא לא נוסע עד שהיא תשלם. התובעת שילמה עבור הנסיעה, והאוטובוס יצא לדרכו.

התובעת טוענת כי אבד לה מכשיר סלולארי ששוויו 3,269 ₪, ונגרמה לה בושה בפני חבריה ללימודים ועוגמת נפש והיא בכתה במשך כל הנסיעה.

2.הנתבעת טענה בכתב הגנתה, כי מבדיקה שערכה האוטובוס לא הקדים את המועד והוא הגיע לתחנה בדיוק בשעה 06:55 וכי הנהג שומר על הכללים ועוצר רק בתחנות. העובדה שהאוטובוס לא עצר במספר תחנות נבעה מכך שהתחנות היו ריקות.

הנתבעת טוענת שהנייד של התובעת הינו באחריות התובעת לשמור עליו ואין קשר לאבדן המכשיר וכי הנהג נהג ככל נהג סביר תוך שמירה על הכללים.

3.התקיים דיון בפני ביום 11.3.15 בו העידה התובעת והנהג והתרשמתי מעדויותיהם, באופן בלתי אמצעי.

התובעת חזרה על גרסתה וטענה כי נגרמה לה בושה ועוגמת נפש בפני חבריה, כתוצאה מחילופי הדברים והקללות בין אביה לנהג הנתבעת וכן כתוצאה מהצגתה כסטודנטית שלא רצתה לשלם תוך שהיא מחפשת את הכרטיס.

עדותה של התובעת הייתה סדורה, רהוטה וקוהרנטית ומהימנה בעיניי.

אני מאמין לתובעת שאכן האוטובוס מיהר ולא עצר בתחנת אלחאנוק כי ראה שהתחנה ריקה, באותה מידה שהוא עשה בתחנות הבאות, לפי הודאת הנהג , עד שהגיע לתחנת המעיין שבה הוא עצר.

אילו האוטובוס היה עוצר בתחנה וממתין עד לשעה 06:55 כי אז כלל לא היה מתרחש האירוע שגרם להגשת התביעה.