מלחי נ' חברת דואר ישראל בע"מ

1.      בפניי תיק של תביעה קטנה בסך 1,300 ₪ בתוספת הוצאות משפט,  בגין שירות לקוחות שאינו לשביעות רצונו של התובע.

רקע כללי וטענות הצדדים

2.      התובע טוען כי בתאריך 3.7.17 צילצל לשירות הלקוחות של הנתבעת, בכדי לברר אודות אישור מסירה לנמען אליו שלח דואר.

3.      לאחר כ 41 דקות של שיחה טלפונית, בה המתין עובר ושב התובע, התנתקה השיחה ללא הודעה מוקדמת, לטענתו באופן מכוון על ידי נציגת השירות, וללא שהתובע קיבל את מבוקשו. התובע לא קיבל שיחה חוזרת מהנתבעת ובעקבות כך פנה לעמוד הפייסבוק שלה בתלונה על ניתוק השיחה ובבקשת פיצוי.

4.      לאחר שפנה התובע לעמוד הפייסבוק של הנתבעת הועברו פרטיו לפניות הציבור של הנתבעת, ובתאריך 5.7.17 חזרו לתובע מפניות הציבור של הנתבעת ולטענתו הנציגה טענה בפניו שמדובר במקרה המצדיק פיצוי על עוגמת נפש.

5.      בתאריך 17.7.17 התקשר התובע לנתבעת ולחץ על שלוחה המאפשרת חזרה של נציג שירות במועד מאוחר יותר, כחלופה להמתנה על הקו. לטענתו טרם חזרו אליו מי מעובדיה של הנתבעת או באי כוחה.

6.      התובע טוען להוצאות משפט הכוללות בין היתר תמלולי השיחה.

7.      הנתבעת מכחישה את כל הטענות המועלות על יד התובע.

8.      הנתבעת טוענת שגובה הסכום הניתן לפיצוי בעבור אובדן גניבה או נזק לדבר דואר הוא 841 ₪, ומכאן שאין סכום התביעה עולה בקנה אחד עם הסכום אותו עשויה להיות חייבת לתובע. זאת לפי סעיפים (א)(1)77 ו81 לחוק האחריות והחסינות של חברת דואר ישראל בע"מ.

9.       הנתבעת טוענת כי השיחה שהתרחשה בתאריך 5.7.17 ארכה כ 6 דקות שבמהלכן ביררה הנציגה הטלפונית של הנתבעת אודות חבילת הדואר, ולאחר שהחלה בהסבר לתובע כיצד יוכל לקבל את אישור המסירה, התנתקה השיחה. בהתאם לזאת אין לדעת הנתבעת מקום לטענתו של התובע על ניתוק מכוון של השיחה.

10.   לטענת הנתבעת בתאריך 5.7.17 התקשר שוב התובע לשירות הלקוחות של הנתבעת, לשיחה בה בין היתר הלין על הניתוק שארע קודם לכן באותו היום. שיחה זו ארכה כ10 דקות לטענת הנתבעת.

11.   לטענת הנתבעת בתאריך 19.7.17 בוצעה שיחה טלפונית נוספת בין התובע לנתבעת, וזאת ללא ממצאים שיש בידי הנתבעת להציג.

השאלה שבפניי הינה האם על הנתבעת לפצות את התובע בגין התנהלות השירות הטלפוני שלה והאם ראוי שתפצה אותו בגין הוצאות המשפט.