ת"ק 42977-07-14 עצמון ואח' נ' לביטוח בע"מ

בהמשך לדיון היום, לאחר שעיינתי בחומר הרלבנטי ושקלתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות.

כידוע, הנטל להוכיח את תביעתם מוטל – גם בבית המשפט לתביעות קטנות – על התובעים.

התובעים לא עמדו בנטל זה.

טענתו הבסיסית של התובע 2, היא כי מקום בו הוא זכאי לבצע ניתוח במסגרת הפוליסה, אך בוחר לעשות כן שלא במסגרתה, תפצה אותו חברת הביטוח בשיעור של שליש מסך החיסכון שייווצר לה עקב כך.

טענה זו לא הוכחה כנדרש.

ראשית, התובע לא ידע להצביע על קיומו של תנאי מעין זה בפוליסת הביטוח.

בעמודים המקדימים לפוליסה אכן מצוין כי "קבלת טיפול במסגרת שירות ציבורי (קופות חולים ובתי חולים ציבוריים) מזכה את המבוטחים בפיצוי כספי נאות במסגרת פוליסה זו". עוד מצוין, כי היכולת לשמור על מחיר הפרמיה נובע מכך שעמיתי 'צוות' הבינו הפנימו את הצורך להפעיל, בכל מצב שניתן גם את הביטוחים המשלימים בקופות החולים...". ואולם, בגוף הפוליסה מצוין כי מקום בו "בחר לבצע ניתוח אלקטיבי בבי"ח ציבורי והוצאותיו כוסו במלואן על ידי קופת החולים... ישלם המבטח למבוטח פיצוי של 850 ₪ בגין כל יום אשפוז" בלבד, ולא נאמר דבר לגבי פיצוי כלשהו שיחושב כנגזרת של החיסכון שייווצר לחברת הביטוח.

בנוסף, התובע ציין, כי הדברים נאמרו לחברי מועדון "צוות", על ידי נציגי חברת הביטוח, בהרצאה שנכח בה לפני כשלוש שנים, אך לא ידע להצביע על מועד מדויק יותר, או לנקוב בזהות הנציגים שאמרו את הדברים. התובע, חרף דחיית הדיון, בין היתר לצורך זה, גם לא איתר עד שיעיד על הדברים האמורים (לדבריו העדים הפוטנציאליים לא היו מעוניינים להעיד נגד חברת הביטוח בשל חשש ממקרה שבו יזדקקו לאחר מכן לשירותיה).

בנסיבות אלה, אין די בעדות התובע כדי לבסס ממצא לעניין זה.