דראושה נ' איילון חברה לביטוח בע"מ ואח'

בבקשה לביטול פסק הדין

ביום 17/7/18 נתתי, בהעדר התובעת ובמעמד הנתבעות, פסק דין הדוחה את התביעה שבכותרת, תוך חיוב התובעת בהוצאות של 250 ₪ לכל אחד מהנתבעות.

עניינה של התביעה על פי כתב התביעה – תאונת דרכים שאירעה ביום 20/9/16 ברח' רמב"ם בחדרה, כאשר התובעת נהגה ברכבה, עצרה לפני מעבר חציה, ורכב הנתבעת 2 פגע בחלקו האחורי של רכבה.

על פי כתב התביעה, נגרם נזק ישיר של 5,315 ₪, וכן שכ"ט שמאי של 500 ₪.

בכתב הגנתן טענו הנתבעות כי התובעת הגישה תביעה זהה בתיק ת"ק 3942-01-17, שעניינה תאונת דרכים שאירעה יומיים לאחר התאונה הראשונה, וקיבלה פיצוי על אותם נזקים ממש, כי צירפה את אותה חוות דעת שמאי.

עוד נטען בכתב ההגנה, כי הנזקים עליהם מצביעה התובעת, נגרמו מתאונות אחרות.

בבקשתה לביטול פסק הדין, טוענת התובעת כי נפלה אצלה טעות ברישום מועד הדיון ולכן היא לא התייצבה.

באשר לטענה שהיא צירפה חוות דעת שמאי המתייחסת לתאונה אחרת שאירעה יומיים אחר כך, היא ציינה שאכן בטעות היא צירפה את המסמכים הלא נכונים לכתב התביעה.

קבעתי את הדיון במעמד הצדדים להיום.

בדיון הגישה התובעת קבלה ידנית הנושאת תאריך 21/9/16, כלומר יום אחרי התאונה, ובה מצויינים נזקי פחחות – 600, צבע – 1600 ₪ חשמל – 100 ₪ ומגן אחורי חיצוני מקורי - 3,115 ₪, ובסה"כ, ביחד עם מע"מ – 6216 ₪.

לטענתה בעלה שילם במזומן יום אחר התאונה על התיקון.

היא הגישה גם תמונות מקוריות צבעוניות המראות את פירוק הפגוש האחורי.