מימון נ' פז חברת נפט בע"מ

רקע

1.לפניי תביעה במסגרתה מבקש התובע לחייב את הנתבעת לשלם לו פיצוי בסך כולל של 5,352 ₪ בגין נזקים שנגרמו לטענתו לרכבו, מונית מסוג פולקסוואגן ג'טה, כתוצאה מתדלוק רכבו בסולר מהול במים שנמכר לו בתחנת הדלק "פז נויה" בצומת גבעת ברנר, השייכת לנתבעת.

טענות התובע

2.התובע מתדלק את רכבו באופן קבוע בתחנת הדלק הנ"ל. ביום 08/02/17 בסביבות השעה 10:00 תדלק התובע את רכבו ויצא לעבודתו. לאחר מספר שעות, הרכב החל לקרטע והפסיק לסחוב וכן נדלקה נורת אזהרה בלוח המחוונים ברכב.

למחרת ( 09/02/17) פנה התובע למוסך הנגב וביקש לבדוק את רכבו. הרכב נבדק בדיקה מקיפה שתוצאותיה הראו שהסולר בו תודלק הרכב מהול במים ולכלוך. פתרון התקלה הצריך ריקון מיכל הסולר, ניקוי כל מערכת הדלק והחלפת חלקים כמפורט בקבלה שצורפה לכתב התביעה. בד בבד שלח התובע דגימה מהסולר לבדיקת מעבדה.

3.בו ביום פנה התובע טלפונית ובאמצעות האינטרנט אל שירות הלקוחות של הנתבעת ודיווח על המקרה. לאחר זמן מה, חזרה אל התובע טלפונית נציגה בשם נעמי וביקשה כי לצורך בירור פנייתו ישלח אליה את חשבונית התדלוק באמצעות הפקסימיליה והתובע עשה זאת.

4.ביום א' 12/02/17 לאחר נסיעה קצרה של 5 דקות בלבד שוב נתקע הרכב. התובע נאלץ להזמין שירות לגרירת רכבו למוסך הנגב. בבדיקה נוספת במוסך התברר כי נותרו עדיין ברכב שאריות של הסולר הפגום והרכב הושאר במוסך להמשך טיפול. בו ביום טלפן התובע אל שירות הלקוחות של הנתבעת כדי לוודא שהחשבונית ששלח אכן התקבלה, אז התבקש התובע לשלוח את החשבונית בשנית, הפעם באמצעות הדוא"ל וקיבל תשובה קצרה "בבדיקה".

5.נציגי הנתבעת לא חזרו אל התובע . לכן, ביום 21/02/17 פנה התובע במכתב התראה בדוא"ל אל הנתבעת והודיע כי אם לא יחזרו אליו בתוך 7 ימים יגיש תביעה לבימ"ש כפי שאכן עשה.

6.התובע צירף לכתב התביעה חוו"ד שמאי רכב לפיה הנזקים שנגרמו לו הם כדלקמן:

3,348 ₪ עלות תיקון הנזק ברכב.

750 ₪ שכ"ט שמאי.

153 ₪ עלות גרירה.

149 ₪ שונות, דלקים.

950 ₪ עלות 2 ימים שנדרשו לתיקון הרכב.