אבו ואסל נ' עמאש

ביום 16.4.2018 התקיים דיון בתביעה שהגיש המבקש נגד המשיבה. הצדדים לא הופיעו לדיון ובהעדרם הוריתי על מחיקת התביעה. לפני בקשה לביטול המחיקה ולצדה בקשה חוזרת למתן פסק דין בהעדר הגנה כנגד הנתבעת.

רקע

ביום 8.4.18 הגיש המבקש בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה כנגד המשיבה. בהמשך להחלטתי מיום 10.4.18, ביקש המבקש לעדכן את כתב תביעתו כך שתתייחס לתשלום דמי שני חודשי שכירות בסכום כולל של 3,600 ₪ בלבד, ללא רכיבי תביעה נוספים (תשלומי חשמל ומים), אשר נכללו בכתב התביעה המקורי, אולם תביעתם לא גובתה במסמך כלשהו המבסס את העילה הנטענת. בהחלטה מיום 15.4.2018, ערב הדיון, הוריתי כי בקשת המבקש תידון במועד הדיון.

לטענת המבקש, סבר כי לאחר שביקש עדכון סכום התביעה, התייתר הצורך בדיון ולכן לא התייצב לדיון בשל טעות ובתום לב. המבקש הוסיף כי באותו היום עבר טיפול רפואי הכרחי נוכח מצבו הרפואי המורכב אך לא הודיע על כך לבית המשפט מכיוון שחשב שהדיון מבוטל.

בבקשה הנוכחית חוזר המבקש גם על בקשתו למתן פסק דין בהעדר הגנה כנגד הנתבעת, שלא הגישה כתב הגנה ואף לא התייצבה לדיון שהתקיים ביום 16.4.18.

המבקשת, אשר כאמור, לא הגישה כתב הגנה מטעמה, לא הגישה תשובה לבקשת המבקש לביטול המחיקה.

הבקשה לביטול מחיקת התביעה

לאחר ששוכנעתי כי אי התייצבותו של המבקש לדיון לא נבעה מכוונת זדון או זלזול בהליך השיפוטי, ונוכח הבסיס האיתן לכאורה, לתביעתו, אני סבור כי יש להיעתר לבקשה לביטול המחיקה בהעדר התייצבות התובע. שוכנעתי כי לא התייצב מחמת שגגה וכי אי התייצבותו אינה מבטאת חוסר עניין בתביעה או זלזול בהליך השיפוטי ובבית המשפט. גם מצבו הרפואי של התובע מהווה שיקול נוסף לכך שאין להחמיר עמו בשל אי התייצבותו.