ת"ק 42773-03-14 לויטן ואח' נ' א.א. פרסיקו בניה נדל"ן והשקעות 2010 בע"מ

התובעים עתרו, כי אחייב את הנתבעת לפצותם בסך 7000 ₪, בגין נזקים שנגרמו לכאורה לשני כלי רכב שבבעלותם, בעקבות עבודות בניין שביצעה הנתבעת.

הנתבעת מצידה, הכחישה כי גרמה לנזק, וכן טענה כי התובעים לא הוכיחו קיומו של נזק כלשהו.

במסגרת הדיון שהתקיים בפני היום העידו התובע ועד מטעמו וכן נציגי הנתבעת.

לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בראיות שהובאו בפני, נחה דעתי כי דינה של התביעה להידחות, הואיל והתובעים לא הוכיחו תביעתם.

אמנם התביעה דנא מתבררת בבית המשפט לתביעות קטנות, אשר בפניו קיימת גמישות בסדרי הדין, אולם גם בהליך זה חל על התובע נטל השכנוע, קרי החובה להוכיח את תביעתו, על פי הכלל ש"המוציא מחברו, עליו הראיה". בהתאם, על התובע להוכיח הן את העובדות שבבסיס תביעתו, הן את הנזק שנגרם ואת הקשר בין הנזק לבין אותו אירוע, והן את אחריות הנתבעת העולה מאותן עובדות שהוכחו.

לעניין נטל השכנוע נקבע ברע"א 3646/98, כ.ו.ע. לבניין נ' מנהל מע"מ, פ"ד נז(4) 981 [2003], כי:

"...נטל השכנוע הוא נטל ראייתי מהותי שהוא חלק מדיני הראיות. נטל זה הוא הנטל העיקרי המוטל על בעל דין הנדרש להוכיח את העובדות העומדות ביסוד טענותיו. אי עמידה בנטל זה משמעותה דחיית תביעתו של מי שהנטל מוטל עליו."

וכן בע"א 6821/93, בנק המזרחי נ' מגדל כפר שיתופי (1995), פ"ד מט (4) 221 [1995], בעמ' 239:

"...תפקידו של נטל השכנוע הוא להכריע בתנאי אי ודאות שכפות המאזניים מעוינות ... בהליכים אזרחיים מוטל הנטל על 'המוציא מחברו' באשר הוא זה הטוען לשינוי המצב הקיים."