ת"ק 42759-02-14 סבג נ' טל ואח'

1.התובעת עותרת לחייב את הנתבעות בנזק שנגרם לרכבה בתאונה מיום 5.10.13.

2.לטענת התובעת, עמד רכבה כשהוא חונה והיא מחוץ לרכב, כשלפתע שמעה רעש וראתה כי רכב הנתבעת פגע ברכבה. התובעת פנתה לקבלת חוות דעת שמאי, שהעמיד את גובה הנזק על סך 9,982 ₪ ועוד ירידת ערך של 1,305 ₪. הרכב תוקן בהתאם לחוות הדעת והתובעת נשאה בנזק לפי החשבונית ת/1 ואף נשאה בשכ"ט השמאי בסך 850 ₪.

3.הנתבעות לא חולקות על עצם התאונה ועל אחריותה של הנתבעת 1, ברם לטענתן כל מה שנפגע באותה תאונה הוא לוחית הזיהוי שנפלה והתביעה שהוגשה תוך הסתמכות על חוות דעת, היא מנופחת, מופרזת וככל הנראה הנזקים שבחוות הדעת נגרמו בתאונה אחרת.

4.לישיבת 14.9.14 הגישו הנתבעות חוות דעת שמאי, מר שמואל מאירוביץ, שהוצגה לראשונה בישיבת בית-המשפט. חוות-דעת זו נערכה ביום 11.9.14 ולא הועברה לתובעת, לא בעת עריכתה ולא בכלל. השמאי, מר מאירוביץ, טוען כי מנסיונו הוא לא נתקל בעבר מעולם במצב שזו מעבה המזגן יתעקם בצורה כפי שנטען בסוג זה של הרכב.

הנתבעות טוענות כי נזק בחזית, כפי שהוצג לשמאי של התובעת, לפיו היו פנסים שבורים, גריל שבור, נזק למגן קדמי, סותר את עדות הנתבעת לפיה כל מה שנפגע באותה תאונה היה לוחית הרישוי.

5.לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי במסמכים שהוגשו לי, דין התביעה להתקבל.

6.אין חולק כי ארעה תאונה לה אחראית הנתבעת 1.

אשר למהות הנזק וגובהו, הרי שעסקינן בשאלה מקצועית, שלא הנתבעת 1 ולא התובעת יודעות להעריכו, ולשם כך נועדו חוות הדעת השמאיות.

העובדה שהנתבעת 1 הבחינה רק בלוחית זיהוי שנפלה, לא אומרת שלא נגרמו נזקים נוספים, ולפי עדות התובעת ובעלה, היה מדובר בפגיעה חזקה.

7.התובעת עשתה את המוטל עליה, שעה שפנתה לשמאי, קיבלה חוות-דעת בגין הנזקים שנוצרו בתאונה ואף תיקנה את הרכב בהתאם לחוות הדעת. חוות-הדעת לא נעשתה במחשכים והדרישה לתשלום הנזקים נמסרה לנתבעת באופן שאפשר לה לברר את חבותה על דרך שליחת שמאי שיבדוק את הרכב וייתן חוות-דעת נגדית.

תחת לפעול בהתאם לחובתה, בחרה הנתבעת לשלם סכום שרירותי על פי ראות עיניה מבלי שבכלל שלחה שמאי, תוך שהיא טוענת שהנזקים לא ארעו באותה תאונה והם מופרזים.

הנתבעת אף לא ביקשה לחקור את השמאי מטעם התובעת, ולמעשה לא יידעה אותה כי בכוונתה להתייצב לדיון כשבאמתחתה חוות-דעת שהוכנה יומיים לפני כן.