שמאי ואח' נ' מי קרית ביאליק בע"מ

1.לפניי תביעה כספית על סך 27,000 ₪ במסגרתה התובעים עותרים לחיוב הנתבעת בסכום של 21,957 ₪ שגבתה מהם בגין צריכת מים חריגה במהלך חודש דצמבר 2014, שלא כדין, פיצוי בגין עוגמת נפש והוצאות משפט. 

2.התובעים טענו בכתב התביעה כי הינם בעלי הזכויות בבית מגורים ברח' ירושלים המכיל 4 יחידות דיור שונות, בהן היו מותקנים 4 מוני מים. במועד אשר איננו ידוע לתובעים, הנתבעת החליטה על דעת עצמה, לחבר מונה מרכזי ללא ידיעת הדיירים. בעקבות התקנת המונה הנוסף התברר כי הייתה נזילה ובהתאם חייבה הנתבעת את התובעים בסכום של 21,957 ₪ שלא כדין. התובעים שילמו את הסכום וכעת הם תובעים את השבתו בצירוף עוגמת נפש והוצאות.

3.בכתב הגנתה טענה הנתבעת כי דין התביעה להידחות על הסף בהעדר עילה משפטית, חוסר יריבות או אפיסותה של התביעה והיותה טורדנית וחסרת כל בסיס במהותה.

4.הנתבעת טענה כי מד המים הראשי של הבניין הותקן לקראת סוף שנת 2004 – טרם הקמת התאגיד. בתאריך 9.7.15 במסגרת פרוייקט החלפת תשתיות ברחוב ירושלים וחיבורם מחדש לכל הבניינים ברחוב, בוצעה הסדרה וטיוב במערכות הקיימות. הנתבעת הדגישה כי התקנת המונה הראשי בבית התובעים נעשתה בהסכמת מר שמאי - בעלה של התובעת- ובתיאום עמו. הנתבעת אף הציעה להוציא את ברז כיבוי האש מהחצר הפרטית של הבניין, אך מר שמאי הנ"ל התנגד לכך ובהתאם פעלה הנתבעת כבקשתו.

5. הנתבעת טענה כי אין כל קשר בין התקנת מד המים הראשי לבין הקריאות החריגות אשר נרשמו ביום 28.12.15 לחשבון 1/2016. לגרסת הנתבעת מהצהרת התובעת עולה כי הנזילה תוקנה ביום 8.2.16 חודשים ספורים לאחר רישום הקריאות החריגות בגינן חויבו התובעים.

6.הנתבעת הוסיפה כי היא – כחובתה כתאגיד המים- התריעה מבעוד מועד , לפני הפקת החשבון, על הצריכה החריגה ושלחה לתובעים הודעה בכתב ונתנה הודעה בעל פה למר אהוד שמאי על החריגה. בעקבות הודעת התובעים כי אותרה נזילה , בוצע תיקון לחשבון הצריכה עבור התקופה שבה אותרה ותוקנה הנזילה (ראה מכתב הנתבעת לתובעת מיום 9.2.16).

7.בתאריך 25.8.17 התקיים בפניי דיון אשר במהלכו שמעתי את טיעוני הצדדים ועדויותיהם. במעמד הדיון הנ"ל טענה הנתבעת כי הנזילה לגביה טוענים התובעים לא נגרמה בגלל התקנת המונה אשר הותקן חודשים ספורים טרם גילוי הנזילה. התובע אישר בפניי כי אין הוא סומך את טיעוניו על כך כי היו בעיות בהתקנת המונה הראשי (ראה עמ' 5 לפרוטוקול הדיון הנ"ל שורה 1- 2). הנתבעת טענה כי ניתן להסביר את החריגה בצריכת המים בכך כי בחצר התובעים יש בריכה בה הם עושים שימוש. התובעים טענו כי הבריכה מצריכה בין 3 ועד 5 מ"ק מים וכי לא הייתה בשימוש במועדים הרלבנטיים. לאור טיעוני הצדדים - אפשרתי לצדדים להגיש מסמכים נוספים. ביום 29.8.17 הנתבעת הגישה מסמכים נוספים וביום 30.8.17 הגישו התובעים תמונות צבעוניות ובצדן הסבר בכתב.

דיון והכרעה:

8.הצדדים לא הגישו לתיק בית המשפט מסמכים מהם ניתן ללמוד אודות הצריכה הסטנדרטית של התובעים טרם גילוי הנזילה. מן הטענות אשר הועלו בפניי על ידי הצדדים אני למדה כי במהלך חודש יולי 2015 הותקן מונה ראשי לבית התובעים. בעקבות התקנת המונה, לא הייתה צריכה חריגה עד למועד החיוב מושא תיק זה.