אבו טריף נ' תאגיד המים והביוב האזורי - אלעין בע"מ

בתאריך 16/3/16 קיבל התובע מהוועדה המקומית לתכנון ובנייה גליל מרכזי (להלן: "הוועדה") היתר לבניית תוספת בשטח כולל של 164 מ"ר, לבניין בשטח כולל של 149 מ"ר, שלגביו קיבל היתר בנייה בתאריך 27/7/06.

לצורך קבלת ההיתר לבניית התוספת נדרש התובע לשלם לנתבעת, שהינה תאגיד מים וביוב שהוקם מכוח הוראות סעיף 3 לחוק תאגידי מים וביוב, התשמ"א – 2001 (להלן: "החוק"), "דמי הקמה", כהגדרתם בכללי תאגידי מים וביוב (דמי הקמה למערכות מים ולמערכות ביוב), תשע"ה – 2015 (להלן: "הכללים"), זאת מכוח הוראות סעיף 9 (א) (1) לכללים.

בתאריך 14/3/16 או בסמוך לכך שילם התובע לנתבעת סך של 11,854.68 ₪. סכום זה כלל דמי הקמה בסך 11,733.30 ₪ (סך של 5,315.13 ₪ + מע"מ מהווה דמי הקמה חלקיים לביוב וסך של 4,713.33 ₪ + מע"מ מהווה דמי הקמה חלקיים למים) וסך של 121.38 ₪ ריבית.

ראוי לציין כי בחשבון שקיבל התובע מהנתבעת צויין כי הסך של 4,713.33 ₪ + מע"מ הוא תשלום עבור "חיבור מד חדש", אולם אין ספק כי מדובר בדמי הקמה חלקיים למים, שעל פי הכללים אמורים להיות 47% מהסך הכולל של דמי ההקמה (ראה הגדרה של "דמי הקמה חלקיים למים" בסעיף ההגדרות).

לטענת התובע, כעולה מכתב התביעה, למרות שהוא שילם לנתבעת עבור חיבור ביתו לרשת הביוב, הנתבעת לא חיברה אותו והוא נאלץ לשכור על חשבונו את שירותיו של קבלן אינסטלציה שיעשה זאת (שילם לו סך של 5,435 ₪, כעולה מחשבונית שצורפה לכתב התביעה).

עוד נטען על ידי התובע, בכתב התביעה, כי למרות שמד מים חדש עולה 250 ₪ בלבד, חייבה אותו הנתבעת לשלם לה 4,713 ₪ + מע"מ.

לכן הגיש התובע את תביעתו שבפניי, בה הוא עותר לחייב את הנתבעת להחזיר לו את הסכומים שגבתה ממנו, לטענתו, עבור החיבור לרשת הביוב ועבור מד המים, בקיזוז סכום של 250 ₪, שזו העלות האמיתית של מד מים חדש (בשל הרישום בחשבונית שקיבל התובע מהנתבעת, הוא סבר בטעות כי חוייב בתשלום עבור חיבור מד מים חדש, ולא היא, כפי שציינתי בסעיף 2 דלעיל)