ת"ק 42208-05-15 נעים נ' סלקום ישראל בע"מ

בפני תביעה שבה התובע מלין על חיובים שדורשת הנתבעת מאת התובע בגין שימוש שהתבצע במכשיר הסלולארי בחו"ל ע"י ביתו של התובע.

ביתו של התובע שהתה בחו"ל במשך 5 ימים והשתמשה במכשיר הסלולארי שהיה ברשותה מבלי לרכוש חבילת חו"ל קודם לכן מאת הנתבעת. לטענת התובע היא לא ידעה שעליה לרכוש חבילה לחו"ל ולכן מוכן לשלם כעת את החבילה הכי יקרה שהנתבעת מציעה לשיחות חו"ל ואף לשלם עליה כפול, אך החיוב שנשלח אליו בסך של- 1,200 ₪ אינו הגיוני מבחינתו.

ביתו של התובע טענה כי ידעה שלדבר מחו"ל זה יותר יקר אך לא עד כדי כך. היא מודה כי אמא שלה התקשרה והודיעה לה ביום הראשון בהיותה בחו"ל, שהנתבעת פנתה אליה בבקשה לרכוש חבילת חו"ל אך היא חשבה שלדבר ע"י הודעות אסמס מחו"ל לא יעלה את לסכום המתבקש כיום.

הנתבעת טענה בכתב הגנתה כי ידעה את הלקוחה כי עליה לרכוש חבילה לחו"ל בטרם היותה עוזבת את הארץ, תוך כדי משלוח של שני מסרים ביום יציאתה של בת התובע מהארץ. על פי האמור בכתב ההגנה עסקננו במקרה קלאסי של אדם, שלקח את המכשיר לחו"ל, סמך על תחושת בטן בנוגע לגובה החיובים שיבצע ולאחר שיתגלו לו תוצאות החיובים גמר בליבו שלא לשלמם ולנסות להתחמק מהחיובים שלא כדין (סעיף 4 לכתב ההגנה).

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים החלטת לדחות את התביעה מהנימוקים הנ"ל:

1. גם התובע וגם ביתו ידעו היטב שלנהל שיחות מחוץ לארץ ע"י מכשיר סלולארי זה דבר יקר. כמו כן, ידעו שקיימת אפשרות לרכוש חבילה לחו"ל על מנת לצמצם את הוצאות השימוש.

2. לכן גם אם בית המשפט יכול להבין את תדהמת התובע מגובה החיובים אין בפני בית המשפט, לא בעובדה ולא בחוק, כל נימוק על מנת להפחית מחשבון הנתבעת.

3. הנתבעת מכרה לתובע שירותים, ועליו לשלם בעדם.