מוחסיין נ' סלזנב

התביעה היא לפיצוי בגין נזק שנגרם למשאית התובע בתאונת דרכים.

לטענת התובע, הנתבעת סטתה מנתיב הנסיעה שלה אל נתיב הנסיעה שלו וגרמה לתאונה ולנזקים במשאית.

הנתבעות מכחישות את טענות התובע. בכתב ההגנה שהגישו טענו כי האחריות לתאונה מוטלת על התובע וכי התאונה ארעה בנסיבות שונות מאלה שתאר התובע. לטענת הנתבעת, היא המשיכה בנתיב הנסיעה שלה ולא היה לה כל צורך לסטות מנתיב הנסיעה או להחליף את נתיב הנסיעה. לטענתה, נתיב הנסיעה שבו עמדה עוד לפני הרמזור ממשיך בפניה שמאלה ובמהלך הפניה שמאלה פגעה משאית התובע בדופן אחורית שמאלית של רכבה. הנתבעות טענו כי התובע הוא שסטה מנתיב נסיעתו והוא לכן הגורם הבלעדי לתאונה.

בדיון היום הציגו שני הצדדים תמונות ממקום הארוע. בתמונות נראה באופן ברור כי המשאית של התובע עומדת בנתיב הנסיעה שלה, שמיועד לפניה שמאלה ואילו רכב התובעת נמצא בזווית בין שני הנתיבים, זה שמיועד לנסיעה ישר וזה שמיועד לנסיעה שמאלה, באופן שחלקו הקדמי של רכב הנתבעת חוסם את נתיב נסיעתה של המשאית.

ברור אפוא שהאחריות לתאונה היא על הנתבעת, וכי אין אמת בטענת הנתבעת לפיה התובע הוא שסטה מנתיב הנסיעה שלו.

למעשה, מדברי הנתבעת בדיון היום, התברר כי היא סברה שמאחר שהיא נוהגת ברכב פרטי והתובע נוהג במשאית היא תוכל בקלות להקדים את המשאית ולהשתלב בנתיב הנסיעה של המשאית על מנת לפנות שמאלה לפני המשאית (עמ' 3 שו' 17-18).

עוד עלה מדברי הנתבעת, שהיא סברה שהמשאית צריכה הייתה לעבור מנתיב הנסיעה שבו נסעה אל נתיב הנסיעה שמשמאל לו, שגם ממנו ניתן לפנות שמאלה באותה הצומת וככל הנראה ציפתה שהמשאית תעשה כך.

אינני מקבלת את טענת הנתבעות לפיה התובע הוא שאחראי לתאונה.

התובע נסע בנתיב הנסיעה שלו והנתבעת היא שהתפרצה אל נתיב הנסיעה של התובע וגרמה בכך לתאונה.