ת"ק 42127-10-16 אלחנן נ' עמידר,החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ

1.התובעת ובעלה מתגוררים בדירה מס' 13 הממוקמת בקומה הרביעית של בניין הנמצא בעכו, רח' XXXXX (להלן: "דירת התובעת").

עד לפני כחודש היתה הנתבעת הבעלים/נציגת הבעלים של XXX הממוקמת בקומה החמישית של אותו בניין, מעל דירת התובעת, בה מתגוררת הגב' לריסה סימנדיוב (להלן: "דירת לריסה").

2.לטענת התובעת, כעולה מכתב התביעה, היא סובלת מזה מספר שנים מרטיבות חמורה בתקרת המקלחת ובמטבח, שמקורה בדירת לריסה. לאורך השנים האחרונות היא התלוננה על כך בפני הנתבעת, בכתב ובעל פה, אולם הנתבעת מתעלמת מפניותיה בטענה כי "הכל בסדר וזה לא מהם".

לכן הגישה התובעת את תביעתה שבפניי, בה היא עותרת לחייב את הנתבעת לפצותה בסכום של "33,000 ₪ + עוגמת נפש".

3.לטענת הנתבעת, כעולה מכתב ההגנה, "בכל פעם בה מתלוננת התובעת על רטיבות בדירתה דואגת הנתבעת לטפל במקור הרטיבות ואף מסכימה לתקן את הנזקים שנגרמו".

בכתב ההגנה ציינה הנתבעת שלושה מקרים בהם התלוננה התובעת על רטיבות – ביולי 2015, באוקטובר 2015 ובאוקטובר 2016 – וטענה כי בכל המקרים האלה טיפלה הנתבעת בתלונותיה של התובעת במלואן.

עוד נטען על ידי הנתבעת, בכתב ההגנה, כי אף שהתובעת ביצעה תיקוני טיח וצבע על חשבונה, מבלי להודיע על כך לנתבעת, הסכימה הנתבעת לשאת בהוצאות התיקון, בכפוף להמצאת קבלות המראות על עלות התיקון. אולם התובעת סירבה להמציא קבלות כאלה ולכן לא יכלה הנתבעת, שהינה חברה ציבורית הפועלת על פי נהלים מדוקדקים, לשפות את התובעת בגין עלות התיקון.

עוד נטען על ידי הנתבעת, בכתב ההגנה, כי הסכום אותו תובעת התובעת, הינו מוגזם, מופרז ומופרך ומראה על רצונה של התובעת להתעשר שלא כדין על חשבון הנתבעת.

לכן מבקשת הנתבעת לדחות את התביעה ולחייב את התובעת בהוצאות.