אלכסנדרה נ' אוסטרובסקי ואח'

בהתאם להוראת הדין, פסק הדין יהא מנומק בתמציתיות.

התובעת, העובדת כתופרת, מעצבת אופנה, רכשה מהנתבעים, המייבאים ומשווקים שואבי אבק ומגהצים, מגהץ ושולחן גיהוץ המיוצרים על ידי חברה גרמנית, זאת לאחר שראתה את המגהץ, במשרד המייצג את הנתבעים בישוב בוקעתא.

על פי כתב התביעה, ביום 19/5/15, הגיעו הנתבעים למקום עסקה בעיר קריית שמונה והביאו עימם את המגהץ, הרכיבו אותו, יחד עם שולחן הגיהוץ. בתום ההרכבה, שילמה התובעת לנתבעים סך של 5,000 ₪ כולל מע"מ, כנגד חשבונית.

לטענת התובעת, בשימוש הראשון במגהץ, בנוכחות הנתבעים, המים זרמו מהמגהץ בזרימה חזקה. הנתבעים הודיעו לתובעת שלא תהא זרימת מים חזקה בהפעלות הבאות, אך לא כך היה. למחרת היום, כשהופעל המגהץ, הוא החל לצפצף והתובעת גם גילתה שבר בשולחן הגיהוץ.

לדרישת התובעת, ביום 28/5/16, הגיע הנתבעים ובן הנתבעת, למקום העסק של התובעת. בקשת התובעת להחליף את המגהץ, שלטענתה מקולקל ופגום, במגהץ חדש, נענתה בשלילה.

התובעת עותרת בכתב התביעה, שבית המשפט יורה על ביטול העסקה.

מנגד, טענו הנתבעים בכתב ההגנה, כי מסרו לתובעת מגהץ ושולחן גיהוץ חדשים ותקינים ארוזים באריזה המקורית. המגהץ והשולחן הורכבו בנוכחות התובעת ואף נוסו על ידה, במעמד הצדדים. אם אכן היה פגם במכשירים, הוא היה מתגלה בעת מסירתם לתובעת. הנתבעים צירפו לכתב ההגנה תמונות שנשלחו על ידי התובעת, המלמדות על שבר גדול וניכר בשולחן הגיהוץ, שלא ייתכן שהיה בעת מסירת המוצר, אחרת התובעת לא הייתה מסכימה לקבל אותו לידיה. לטענת הנתבעים, לא בכדי לא צורפו התמונות שצולמו על ידי התובעת לכתב התביעה. לטענת הנתבעים, המוצר ניזוק לאחר מסירתו לידי התובעת ונגרם על ידי התובעת.