ת"ק 42009-10-16 טואיטו נ' מלכה

1.תביעה כספית על סך 5,000 ₪ שהגיש התובע כנגד הנתבע, לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לרכבו כתוצאה מתאונת דרכים שאירעה ביום 20.03.16.

2.על פי כתב התביעה, התובע נסע במועד התאונה ברח' חטיבת הנגב באילת, מכיוון מזרח למערב. בהגיעו למעבר חצייה עצר את רכבו על מנת לאפשר להולך רגל לחצות את הכביש ובעת העצירה, רכב הנתבע אשר לא שמר מרחק עצירה על פי חוק, פגע ברכבו ונשמעה חבטה חזקה מאחור.

לטענת התובע, הנתבע סירב למסור לו את פרטי הביטוח של המונית בה נהג וטען כי לא נגרם כל נזק לרכב התובע ולאחר שצילם את רכב התובע, בחר הנתבע לעזוב את המקום.

התובע אשר צילם את לוחית הרישוי של רכב הנתבע, פנה למשטרה וקיבל את פרטי הנתבע.

3.הנתבע, בכתב ההגנה, מכחיש את טענות התובע ומציין כי ניתן להבחין שאין כל פגיעה ברכב התובע. עוד מציין הנתבע כי התובע לא הגיש חוות דעת שמאית וכי הוא סבור כי כוונת התובע הינה להתעשר שלא כדין, מאחר וזה פנה אליו טרם הגשת התביעה והציע לסיים המחלוקת בתשלום של 1,500 ₪.

4.בעקבות הגשת כתב ההגנה, הגיש התובע כתב תשובה ודו"ח שמאי.

5.בדיון שהתקיים ביום 26.4.17, שמעתי את עדויות הצדדים, אשר נהגו ברכבים.

התובע שב וטען כי עצר את רכבו על מנת לאפשר מעבר של הולך רגל במעבר החצייה ולפתע חש "חבטה מאוד גדולה" מאחור.

התובע העיד כי לאחר קרות התאונה טען בפניו הנתבע כי לא נגרמה לרכב התובע כל פגיעה ועזב את המקום. התובע אישר כי ביקש "להסתדר" עם הנתבע על מנת שלא להגיע לבית המשפט ולשאלת בת המשפט השיב, כי לא תיקן את רכבו.

6.הנתבע העיד כי, בניגוד לטענת התובע, כן מסר לתובע את פרטי חברת הביטוח. הנתבע סיפר כי הסיע במונית נוסעים והתובע עצר לפניו במעבר חצייה. הנתבע אישר כי "יכול להיות שנגעתי לו ברכב", אולם אין מדובר בחבטה חזקה ותמונות רכב התובע מלמדות לדבריו כי הנזק הוא מזערי.