ישרים ואח' נ' ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ ואח'

בפני תביעה ותביעה שכנגד בגין נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים. לטענת התובע עמדה מכוניתה של הנתבעת 2 לצד מדרכה. הוא ניסה לחלוף על פניה בנסיעה איטית באופנוע ובעת שהיה לצידה היא פנתה לפתע שמאלה ופגעה בו. הנתבעת 2 סיפרה שנסעה במהירות 15 קמ"ש התכוונה לפנות שמאלה ואותתה. היא הבחינה בתובע במרחק 300 מטרים מאחור והחלה לפנות, אלא שהוא האיץ וניסה לעקוף אותה. היא הספיקה להתקדם מטר או שניים עד שפגע בה. לשיטתה נסע התובע מהר מאד.

אם אומדני המהירות והמרחק של הנתבעת 2 נכונים, עבר התובע 300 מ' בעת שהיא עברה מטר או שניים. משמע הוא נסע במהירות העולה פי 150 או 300 על מהירותה – 15 קמ"ש. מכיוון שברור שהתובע לא נסע באופנוע בתל-אביב במהירויות של אלפי קמ"ש, ברור שמדובר בהפרזות. אילו באמת נסע התובע מהר מאד, לא סביר שהיה חומק מהתאונה בפציעה קלה יחסית. לפני שהנתבעת 2 החלה לסטות שמאלה היה עליה להביט במראה השמאלית. אם התנגש בה האופנוע מיד אחרי תחילת הפניה, היה עליה לראותו במראה סמוך מאוד אליה. העובדה שלאחרונה ראתה אותו כשהוא רחוק מאד ממנה מלמדת על-כך שפנתה שמאלה בלי להביט קודם במראה.

התובע תבע את הנזקים שנגרמו לאופנוע ואת עלות שכ"ט השמאי. הוא גם תבע פיצוי בגין אובדן ימי עבודה ועגמת נפש. הוא לא הביא ראיה בדבר שווי יום עבודה שלו, או על כך שהפסיד ימי עבודה בשל נזק הרכוש של האופנוע. את נזקי הגוף שנגרמו לו – ובכללם הפסדי הכנסה – יכול התובע לתבוע לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975, ממבטח האופנוע.

לאור כל זאת התביעה העיקרית מתקבלת והתביעה שכנגד נדחית. הנתבעים ישלמו לתובע את נזקי הרכוש שנגרמו לו בסך 7700 ₪ והוצאות ההליך בסך 300 ₪.

על פסק-דין זה ניתן לבקש רשות ערעור בבית המשפט המחוזי בתל-אביב בתוך 15 יום.

ניתן היום, ט"ו תמוז תשע"ו, 21 יולי 2016, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: