סליבא נ' הילאלי ואח'

 תביעה בגין נזקי רכוש עקב תאונת דרכים.

1. ביום 20.8.15 אירעה תאונת דרכים בין רכבו של התובע לרכב הנתבעת 1 – נהוג בידי הנתבעת 2 (להלן – "הנתבעת"). הצדדים חלוקים באשר לשאלת האחריות והנזק.

    

2. התובע טוען כי חלף על פני צומת, עת הנתבעת פנתה ימינה ופגעה בו בתוך נתיב נסיעתו. הנתבעת טוענת כי עמדה בצומת ללא תנועה וכי התובע הוא ש"זגזג" בין נתיבים ופגע ברכבה. זולת שני הנהגים לא הובאו עדים.

    

3. לאחר שנתתי דעתי לעדויות הצדדים ולמסמכים שהוגשו וכן עיינתי בתמונות, ראיתי לדחות את התביעה.

4. אקדים ואומר כי מתמונת הצומת (נ/2) עולה שמדובר במקום מסוכן, לאור כך ששדה הראייה של הרכב המצוי בצומת מוגבל ביותר, כמו גם של הרכב היורד. הכביש הוא דו נתיבי, צר מאוד וללא גדר הפרדה בין הנתיבים. מכאן הסכנה והצורך בזהירות יתרה.

    

5. אינני סבור שהתובע הוכיח שהנתבעת יצאה מהצומת ופגעה ברכבו בנתיב נסיעתו (ימין) באופן בו טען, כלומר במצב שהרכבים מאונכים. מתמונת הצומת עולה כי תרחיש זה אינו סביר לאור כך שהנתבעת ביקשה לפנות ימינה. קשה להניח שהנתבעת פנתה ימינה לתוך הנתיב השמאלי ולאור כך שלא הובאו עדים נוספים, אלא מדובר בגרסת התובע בלבד, אני מתקשה לקבל גרסה זו כמשקפת בסבירות מספקת את שהתרחש.

    

6. האם הוכח, למצער, שהנתבעת סטתה קמעה לנתיב נסיעת התובע, אף אם לא באופן בו תיאר התובע? כאמור, הנתבעת טענה כי התובע הוא שסטה לנתיב נסיעתה. הגם שאינני סבור שיש לקבל את גרסת הנתבעת באשר למידת הסטייה (כעולה מהשרטוט בנ/2), לא סברתי שהתובע הוכיח שהנתבעת סטתה לנתיב נסיעתו וכי באותה מידה קיימת סבירות שהוא שסטה לנתיב נסיעתה ומכאן התאונה. מדובר בכביש צר מאוד. התובע היה בירידה ושדה ראייתו מוגבל ביותר. מנגנון התאונה, כנראה בתמונה, אינו מחזק את גרסתו דווקא, ובאותה מידה הוא מתיישב עם גרסת הנתבעת. בהיות נטל ההוכחה מוטל על התובע, הוא הניזוק מחוסר יכולתו להוכיח את טענותיו. בעניין זה ראיתי לציין עוד כי מעיון בהודעה לביטוח שמסר התובע עולה תיאור עובדתי שונה מזה שנמסר בבית המשפט, אך נראה שמדובר בטעות שכן צוינה פגיעה בצד ימין ולא שמאל ואף נטען לכיוון נסיעה הפוך. הנתבעים לא טענו בנושא, התובע לא התבקש להסביר את הסתירה, ולא נתתי לנושא משקל בהכרעתי.